.png)
תשפ"ד, סמסטר ב'.
בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.
תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב'; צדקה
סטודנטים יקרים שלום רב
בתקופתנו המורכבת עם ישראל גילה את כח הסולידריות שבו במיזמים אישיים וציבוריים שקמו לעזרת מפונים, משפחות מילואים ושכול חלילה. בדפים הבאים נעסוק במצווה הסולידרית התורנית, מצוות צדקה, מכמה היבטים. בדף זה ננסה להשוות בין ערכי הצדקה התורניים לערכי החסד והרווחה המודרניים.
שאלות קודם הלימוד
- מה לדעתך מייחד את מצוות צדקה משאר המצוות?
- האם לדעתך צדקה היא עניין אישי פרטי או שהמערכת הציבורית צריכה למסד את זה?
מקורות;
קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות. השקעת ההון והייצור, ההפצה והמחירים של המוצרים (סחורות ושירותים) נקבעים בעיקר על ידי תחרות בשוק חופשי ולא על ידי המדינה. אמצעי הייצור בדרך כלל מופעלים לצורך הפקת רווח. [ויקיפדיה]
- המעלות בכלכלה קפיטליסטית הן שהשוק הוא חופשי, והתערבות הממשלה בקביעת תקנות ומיסוי הן קטנות עד אפסיות, בכך קיים חופש פעולה לעסקים.
החסרון בכלכלה זו הוא שאין ביטוח לצדדים החלשים בחברה, ומי שלא מצליח לייצר כסף - עלול לגווע ברעב. מה שהביא אנשים לרצות את שיטת הסוציאליזם.
סוציאליזם הוא מערכת כלכלית ופוליטית שבה הממשלה שולטת בכל אמצעי הייצור. מטרת הסוציאליזם הוא לייצר שוויון כלכלי וחברתי באמצעות חלוקה מחדש של העושר. [אתר זה וזה]
- המעלות בסוציאליזם הן שהפערים בחברה מצטמצמים ושהחלשים לא מופקרים.
החסרונות בשיטה זו הן העדר חופש, וממילא גם העדר מוטיבציה לייצור, שליטה גבוהה מדי של הרגולטור שיכול להביא לדיכוי ושחיתות.
כדי לפשר בין הקצוות של הקפיטליזם והסוציאליזם נןקטות מדינות רבות בשיטה של "מדינת רווחה";
מדינת רווחה היא מדינה המפעילה מנגנונים שמטרתם חלוקה-מחדש של משאבים בין אזרחיה. מנגנונים אלו אוספים משאבים מחלק מהאזרחים – בעיקר בצורת מיסים, אך לעיתים גם בצורות אחרות – ומחלקים אותם מחדש באופנים שונים. מנגנונים נפוצים של חלוקה מחדש הם מערכות חינוך ציבורי ובריאות ציבורית, קצבאות כספיות, דיור ציבורי ועוד.
מדינת הרווחה היא מודל המהווה פשרה בין המודל הקפיטליסטי, התומך בשוק חופשי כמנגנון יחידי לחלוקת משאבים, לבין המודל הסוציאליסטי, לפיו על המשאבים להיות מחולקים באופן יזום ומתוכנן, בין אם על ידי המדינה או בדרך אחרת. [ויקיפדיה]
- איזו שיטה כלכלית נראית לך הכי הגיונית?
- ערכי צדקה וחסד התורניים מתחברים לגישה הקפטילסטית או הסוציאליסטית?
מעמד העשירים בתורה
"המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות ומעשה באחד שבקש לבזבז [יותר מחומש] ולא הניח לו"
[כתובות נ א]
"רבי מכבד היה עשירים ונותן להם מקום נכבד בזכות עושרם. וכן ר' עקיבא מכבד היה עשירים. ומסבירים שטעם הדבר הוא כפי שדרש רבא בר מרי על הכתוב: "ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו" (תהלים סא, ח) — אימתי ישב עולם לפני אלהים? בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו, שיהיו אנשים עשירים המסוגלים לתת מנות מזון ("מן") וחסד לאחרים. ומשום כך ראוי לכבד את העשירים הגומלים חסד".
[עירובין פו א עם פירוש שטיינזלץ]
- האם ממקורות אלה ניתן להוכיח שהתורה מכירה בזכות הקניין של העשירים כדבר חיובי?
מערכת הצדקה בתורה
"מצות עשה ליתן צדקה לעניים….מי שאינו רוצה ליתן צדקה או שיתן מעט ממה שראוי לו בית דין כופין אותו …עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדין לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן וממשכנין על הצדקה….
כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה אנשים ידועים ונאמנים שיהיו מחזירין על העם מערב שבת לערב שבת ולוקחין מכל אחד ואחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו והן מחלקין המעות…מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה".
[רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז-ט]
הריטב"א מסייג….. במקרה שלא ייגרם נזק אם לא נגבה צדקה - אכן אין כופים על הצדקה (למשל: אם אין עניים בעיר), אך אם עניי העיר יהיו בסכנה אם לא נגבה צדקה (למשל: אם אין להם אוכל) - אזי כופים על הצדקה. [הרב אהרן ליכטנשטיין]
- האם קיומה מבחינת ההלכה של מערכת כפיה על צדקה, יכולה לשמש כבסיס הלכתי לרעיון של מדינת רווחה?
גישת 'התורה סוציאליסטית'
"פרשת השבוע "בהר" הביאה לא מעט אישים גדולים וחשובים למחשבה שהתורה דוגלת בסוציאליזם. אכן הפרשה מתרכזת במצוות בעלות ערך סוציאלי, כגון: שמיטה ויובל, שחרור עבדים, חזרת שדות ובתים לבעליהם, והאפשרות לגאול קרקעות שנמכרו בשעת הדחק, הן על-ידי המוכר עצמו והן באמצעות קרוב משפחתו.על אלה יש להוסיף את האיסור על נטילת ריבית, ואת החובה לדאוג לכל נזקק: "וחי אחיך עימך".מצוות אלה סייעו לגיבוש מחשבה לפיה התורה משרטטת בפרשתנו ראשי פרקים לחזון סוציאליסטי, הגורס שבעיית העוני נעוצה בחוסר שוויון ובצבירת הון על-ידי העשירים. הפתרון על פי תפיסה זו הוא הגבלת זכויות הקניין של האזרחים, והפעלת חלוקה מתוקנת יותר של העושר לשם השגת שוויון כלכלי.תפיסה זו הופיעה אצל אישים ציוניים, כשהראשון בהם היה משה הס, אשר כתב בספרו "רומי וירושלים": "רוח היהדות רוח סוציאל-דמוקרטית היא ביסודה ומעצם טיבה". כך סבר גם חיים ארלוזורוב שדיבר על "הסוציאליזם העממי של היהודים שיונק מהמקורות הרוחניים של האומה.בדעה דומה החזיקו גם רבנים שונים, דוגמת ר' ישעיהו שפירא, האדמו"ר החלוץ, שטען כי המידה האידיאלית של היהדות היא "שלי שלך ושלך שלך", המבטאת כפירה בכל המושג של הרכוש הפרטי. כל נטיה רכושנית הוגדרה על ידו כמידת סדום. קדם לו רבי יעקב עמדין שהסביר בפירושו למשנה באבות, כי המצב האידיאלי הוא "שיהיה כיס אחד לכולם, ואז בטלה הקנאה והשנאה מבני אדם". [ הרב ד"ר רונן לוביץ. וואלה 9.5.14]
גישת 'התורה לא סוציאליסטית';
אמרו חכמים: שקולה צדקה כנגד כל המצוות (ב"ב ט, א), והמעלים עיניו מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה (ב"ב י, א).
אולם הבדל עמוק ישנו בין עמדת התורה לעמדותיהן של תנועות השמאל החילוניות. תנועות השמאל נשענות על התשתית הרעיונית של הקומוניזם והסוציאליזם, שלפיה כל הרכוש והכסף שייכים לכולם בשווה. וגם כשהם כבר מודים שהרעיון הקומוניסטי פשט את הרגל מבחינה כלכלית, הם עדיין מאמינים במעמדו המוסרי. …כעיקרון העושר שייך לכולם בשווה, וכל זמן שיש בחברה אנשים רבים שחיים ברווחה יחסית, הם נחשבים כמי שעושקים את העניים וחיים על חשבונם. לעומת זאת, על פי הדרכת התורה, האדם ובכלל זה העני הוא האחראי הראשון למצבו. ורק כשהוא משתדל לדאוג לעצמו ואינו יכול להתפרנס מפני מחלתו או זקנותו וכיוצא בזה, רק אז חובה לעזור לו כדי לספק את כל צרכיו. ואף חובה זו אינה מוטלת על כל החברה כאחד, אלא היא מתרחבת מעגלים מעגלים, מהמעגל המשפחתי הקרוב עד לכלל החברה.
[הרב אליעזר מלמד. בשבע גליון 626]
שמטרת הצדקה לעזור לעניים, ובמקרים מסוימים גם לחנך, אך אין מטרתה ליצור שוויון כלכלי או לצמצם פערים כלכליים. צדקה ומתנות עניים מוגדרים בתור מצווה דתית ולא בתור חובה משפטית. הלכות צדקה כתובות ב'שלחן ערוך' בחלק 'יורה דעה' בין הלכות תלמוד תורה להלכות מילה, ולא בחלק 'חושן משפט', בחלק שבו מפורטות חובות משפטיות. ב'משנה תורה' לרמב"ם הלכות מתנות עניים מובאות בין הלכות כלאיים להלכות תרומות, והן רחוקות מאוד מדיני המשפט וסדרי הממשל ובית הדין. משמעות הסדר הזה מבחינת הפרט היא, שאדם מצוּוה לדאוג לעניים כפי שהוא מצוּוה להניח תפילין ולשמור שבת ולא כחובה המשפטית שמוטלת עליו לשלם לעובדיו או לשלם לבעל מכולת על המוצרים שקנה.
[הרב רוני מרטן 2013]
- האם לדעתך התורה מציגה מדיניות כלכלית? ואם כן, איזו?
- למה חשוב להוגים תורניים להפריד בין ערכי הצדקה לערכי הסוציאליזם?
בתקווה שנגלה סולידריות זה לזה בזמני שמחה ושנהיה תמיד מהנותנים. אמן