שבועות

תשפ"ד, סמסטר ב'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, לוח השנה העברי

סטודנטים יקרים שלום רב

בדף זה נעסוק במהויות השונות של חג השבועות, במקרא ובחז"ל, ונתחקה אחר מקורותיו.

-        מהו המכנה המשותף לשלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות?

-        מה הקשר בין חג חקלאי לחג דתי?

1. החג בתורה

וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאׇסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה

(שמות כג טז)

-        לפי פסוק זה נראה שמדובר בחג שחוגג את הקציר, ומחובר במהותו לחג האסיף, שאף הוא חקלאי.

וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃

(שמות לד כב')

-        פה כבר נוספת הגדרה 'חג שבועות'. מה זה אומר?

　וסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃ טזעַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃ ….וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכׇל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃

(ויקרא כג טו - כא)

-        פה כבר לא מוזכר כלל עניין הקציר, אלא מהות החג שהיא מסיימת את ספירת ה'שבועות' שמאז הבאת העומר.

-        מה מהות החג לפי מה שעולה מן המקרא?

1. החג בחז"ל

אמר ר' אלעזר: הכל מודים בעצרת (בחג השבועות) דבעינן נמי [שצריכים גם כן] שתהיה "לכם", שמצוה לאכול ולשתות ולשמוח בו. מאי טעמא [מה טעם הדבר] — יום שניתנה בו תורה הוא וצריך להראות שמחה על שניתנה תורה לישראל….מסופר: מר בריה [בנו] של רבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא [כל השנה היה יושב בתענית], שלא היה אוכל כל היום אלא מעט בערב, לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי [חוץ מעצרת, שבועות, ופורים וערב יום הכיפורים]. וטעמו: עצרת — יום שניתנה בו תורה ומצוה להראות שהוא שמח בה..

מסופר: רב יוסף ביומא דעצרתא [ביום השבועות] אמר: עבדי לי עגלא תלתא [עשו לי עגל משולש, מובחר] אמר: אי [אם] לא האי יומא דקא גרים [יום זה של חג עצרת- מתן תורה - שגרם שיש תורה] — כמה יוסף איכא בשוקא [יש בשוק] ורק משום חשיבות לימוד התורה נעשיתי ראש לישראל, וחייב אני לשמוח במיוחד ביום זה.

(פסחים סח ב עם פירוש שטיינזלץ)

-        מדוע לדעתך המקרא לא מזכיר את מתן תורה בשבועות?

-        מדוע לדעתך חז"ל לא מתייחסים למהות של חג הקציר בשבועות?

-        האם ההבדל בין תקופת המקרא שהתאפיינה בחקלאות יהודית בארץ לתקופת חז"ל שבגלות משפיע על כך?

-        במידה וכן, האם בזמנינו, כשקיימת חקלאות יהודית בארץ עלינו להחזיר את מהות חג הקציר?

1. חג השבועות הישראלי;

להלן קטעים מספרו של אילון גלעד "ההיסטוריה הסודית של היהדות" שמתאר את אימוץ חג השבועות החקלאי בידי המתיישבים העבריים החילוניים, ואת התנגדותו של הממסד הדתי לכך;

"את הדרך הובילו עגל וסייח, וסרטים מעטרים את ראשיהם. עגלות ובהן "פרי ביכורים" נוסעות בעקבותיהם, ושני רוכבים על סוסים מלווים אותן משני צידן. אחריהם שיירה של המונים; כמאתיים צעירים, גברים ונשים, לבושים בגדי חג. אלו צהרי יום קיץ, 8 ביוני 1924, וזהו חג השבועות הראשון. השיירה יצאה מעין חרוד בדרך המובילה צפונה ממרגלות הגלבוע,

וטיפסה במעלה הגבעה אל חברי קבוצת גבע. יחדיו המשיכו כולם אל מושב כפר יחזקאל, ושם, בגורן המושב, מבלים כולם "עד שקיעת השמש, בריקודים ובשירה" (בתוך: מוטי זעירא, קרועים אנו: זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, יד יצחק בן צבי עמה 167)

החג הראשון שחידשו מתיישבי העמק היה "חג הביכורים". זה היה חג שמקורותיו חקלאיים - הלא הם חג הקציר, שבו נהגו האיכרים היהודים הקדמונים לשאת את ראשית תבואתם לבית המקדש - ואין פלא שהחקלאים הצעירים הזדהו עימו. המתיישבים הסירו מן החג כל פן דתי; עבורם לא היה זה עוד "חג מתן תורה" הגלותי של הוריהם, אלא חג של איכרים עברים, חג ישן חדש….

חג השבועות של 1925 היה רב־משתתפים ומרשים מקודמו. "בעמק הולך ומתחדש החג העממי המסורתי", דיווח עיתון דבר, ביטאון ההסתדרות שרק הוקם, בגיליונו השני ב־2.6.1925, "יש רצון בלב להחזיר לו את עטרתו ולקרבו לאדמה". וכך סיפר: "אשתקד חגגו אותו בכפר יחזקאל והשנה ברוב פאר והדר בעין חרוד. ליום החג בא קהל מכל הנקודות שבעמק. מחיפה בא קהל מטיילים בהנהלתו של הח' ברסלבסקי. על הגורן הוקמה במה עשויה שקי תבואה, ומסביב לה התיצבה התערוכה בעגול רחב: עגלות עגלות מקושטות יפה וטעונות מכל פרי המשק ותוצרתו: פירות הכרם, ירק הגנה ותנובת השדה: העוף למינהו: כורת ונחילים ותוצרת המלאכה של המשק. גם הטרקטורים הגדולים והמחרשותיהם וכל כלי העבודה עליהם. מכפר יחזקאל הובא ה'פורדזון', הוא הטרקטור המרעיש, ולכל לראש הילדים העטויים יפה, פרי בכורים על ראשם וכבשה מקושטת ביניהם".

….פנתה תנועת המזרחי…. לחסל את חג הביכורים. מטרתה הייתה להשיב את החג לצורתו המוכרת, זו שקבעו הגאונים בבבל לפני יותר מאלף שנים. יריית הפתיחה נורתה שבועיים אחרי חג השבועות של 1926. במאמר שפורסם בביטאון תנועת המזרחי בארץ ישראל - התור. "לפני שלש שנים הייתה התחלה. אנשי עין חרוד ויתר תושבי העמק [...] סידרו חגיגת קציר לפי טעמם ורוחם באסרו חג השבועות. …", כתב הרב יהודה לייב פישמן ממנהיגי המזרחי בארץ ישראל ועורך התור. "חוגגים הם את חג הביכורים ושמים חגי האומה לחגא [...] את חגם הם חוגגים ואת חגנו הם מחללים. את שבועות חג מתן תורתנו העיזו החציפו לחלל במקהלות, בתוך אלפים מישראל [...] מנהגים כאלה [...] בשום פנים לא תוכל כנסת ישראל לסבול אותם בימי חג ומועד".

(ההיסטוריה הסודית של היהדות, אילון גלעד)

-        לאור המקורות שקראת, איך חג השבועות צריך להיראות לדעתך?

-        האם יש מקום לחגים חקלאיים בזמנינו?

-        האם יש מקום לחגים חילוניים המבוססים על המקרא?

לא משנה איך נקרא לחג, קציר, שבועות, או מתן תורה, בכל אופן שיהיה חג שמח!!!