סיכום שנה חברותא

תשפ"ה, סמסטר ב'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא.

"אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו”. (ילקוט שמעוני פרשת ויצא)

"אמר רבי חמא (…) מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה. אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו דברי תורה כאש שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה'? לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי." (תענית ז א)

התלמוד במסכת בבא מציעא (פד א) מספר על ה"חברותא" בין רבי יוחנן וריש לקיש, ואיך הגיב רבי יוחנן כשנפטר ריש לקיש (התרגום לעברית נלקח מאתר אנציקלופדיה יהודית, ערך רבי יוחנן);

"היה רבי יוחנן מצטער אחריו הרבה. אמרו חכמים: "מי ילך ליישב דעתו?" - "ילך רבי אלעזר בן פדת, שמחודדות שמועותיו". ישב לפניו, כל דבר שהיה אומר רבי יוחנן (היה) אומר לו: "שנויה (תניא) שמסייעת לך". אמר (לו): "אתה כבן לקיש?! בן לקיש - כשהייתי אומר דבר, היה מקשה לי עשרים וארבע קושיות, ואני מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים, ומאליה רווחת השמועה; ואתה אומר, שנויה שמסייעת לך'?" וכי איני יודע שיפה אני אומר?!"

היה הולך וקורע בגדיו ובוכה ואומר: "בן לקיש, היכן אתה? בן לקיש, היכן אתה?" והיה צווח עד שנטרפה דעתו, ביקשו חכמים רחמים עליו ונחה נפשו"…

-        האם לטעמך עדיף חברותא שמביא תניא לסיוע? או חברותא שמקשה עליך?

בתום שנה של לימוד משותף זה הזמן לסכם ולשאול את עצמנו:

-        אזה סוג חברותא היינו? כמו ריש לקיש או כמו ר"א בן פדת?

-         על מה הסכמנו? על מה התווכחנו?

-        מה תרמתי לצד השני?

-        מה הצד השני תרם לי?

-        תובנות שיש לנו מהשנה הזו?

-        מה היינו רוצים להמשך?

וגם, אקדמית:

-        האם התגבור הצליח לתרום למטרות האקדמיות?

-        האם מעבר לסיוע הנקודתי, נרכשו כלים ללמידה שילוו ויעזרו גם בעתיד?

-        מה המשך הדרך האקדמית? האם רלוונטי להמשיך ללמוד יחד?