.png)
תשפ"ד, סמסטר א'.
בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.
תוכנית לימוד בחברותא, שלב א' : מעגלי זהות.
תוספת לימי מלחמת "חרבות ברזל":
אנו מתחילים שנת פעילות בימים מאוד קשים לעם ישראל. רבים מאנשי הצוות ומהסטודנטים של התוכנית נמצאים בשירות ו/או נמצאים באיזורים בסיכון, ובוודאי שלהתחיל מערך לימוד בנושאים "גבוהים" הוא מורכב בימים כאלה. בהחלט מוזמנים לפני שאתם מתחילים את המערך, לנהל שיחת היכרות כללית, כולל מאיפה כל אחד בארץ, היכן המלחמה פוגשת אותו ואת משפחתו, וכיוצא בזה. מאחלים ימים שקטים וטובים לכם ולכל עם ישראל.
סטודנטים יקרים שלום,
השיעור המצורף הוא הראשון בסדרה של שישה שיעורים, במערך אחד בנושא "מעגלי זהות". נקודת המוצא של המערך היא שכל אדם מוצא את עצמו מזוהה ומזדהה עם מעגלים שונים, והנ"ל נסכם לכדי זהות מורכבת ועשירה. מעגלי הזהות השונים מעשירים זה את זה ובמידה מסוימת נבנים אחד על גבי השני, אך מנגד יכולים להיות במתח זה עם זה ולאתגר זה את זה. חלק מהמתחים בחברה הישראלית בין חרדים לשאינם, ובין קבוצות אחרות, קשורים למתח בין מעגלי הזהות השונים. אנו מעודדים דיון פתוח והכרות אמיתית וחברית סביב השיח על המעגלים השונים, והמקום של כל אחד מהם. מקווים שתגלו דמיום ביניכם מצד אחד, אך גם תמצאו עניין ויכולת ללמוד מהשוני ביניכם.
מאחלים לימוד מוצלח!
צוות בליבה חומה.
שיעור 00 + 01 : מהי זהות + חשיבותה של זהות עצמית
זהות – הגדרות
"הזהות היא מכלול של מרכיבים שבאמצעותם האדם מגדיר את עצמו. מרכיבים אלה נחלקים לשני סוגים: מרכיבים של זהות השייכים לפרט מלידתו, כמו: מין, עדה וצבע עור. אלה הם מרכיבים שיוכיים שאינם ניתנים לשינוי. הסוג השני כולל מרכיבים נרכשים הניתנים לשינוי, כמו: מקצוע, דת ואזרחות. כל פרט בוחר להדגיש מרכיבים אחרים בזהותו.
יש מי שמדגיש בזהותו רק מרכיב אחד, למשל המרכיב המקצועי, כמו: רופא ירדני המציג עצמו כרופא בלבד; ויש מי שמדגיש בזהותו מרכיבים אחדים, למשל המרכיב הלאומי לצד המרכיב הדתי, כמו הבוסני המוסלמי. או למשל יהודי אמריקני המדגיש בזהותו את המרכיב הלאומי או הדתי היהודי לצד המרכיב האזרחי האמריקני. דוגמאות אלה ממחישות את העובדה שהאדם עצמו מגדיר את זהותו על ידי כך שהוא בוחר באותם מרכיבים החשובים לו. מכאן אנו למדים שהגדרת הזהות היא הגדרה סובייקטיבית".
(מתוך: להיות אזרחים בישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, תש"ס)
"זהות זהו אוסף של הזדהויות, המתארגנות על ידי האישיות המתפתחת מחד-גיסא, ומארגנות ומכוונות אותה מאידך- גיסא. האינטגרציה המתרחשת בצורת זהות האני היא יותר מסך כל חלקיה. זהו הניסיון המצטבר של יכולת "האני" למזג את כלל ההזדהויות עם ההתמחויות שהתפתחו מן הכשרונות המולדים ועם ההזדמנויות המוצעות על יד התפקידים החברתיים. תחושת זהות האני היא הביטחון של הפרט כי הדמיות (ההידמות) והרציפות הפנימית תואמת את הדמיות והרציפות של משמעות הפרט לגבי הזולת" (אריקסון (פסיכולוג ממנסחי הפסיכולוגיה ההתפתחותית) 1968 עמ' 216).
זהות – הגדרות : שאלות לדיון:
מה דעתך על ההגדרות השונות לזהות שהוצגו כאן? האם היית רוצה להציג הגדרות אחרות?
מהי מערכת היחסים בין הרכיבים השונים בזהות כפי שהיא באה לידי ביטוי ב-2 ההגדרות? מה דעתכם : האם יש תלות בין הרכיבים השונים?
זהות ואהבה עצמית
”לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'”
ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח.
כותב הרב קוק זצ"ל בקובץ א פסקה קט"ו "אהבת האדם את עצמו יכולה להשאר רק על המדרגה התחתונה שלה, שתהיה טבעית ונמוכה, ומתוך קטנותה עלולה היא להתקלקל ולצאת חוץ לשורה, להיות ליסוד למעשים רעים ותכונות רעות, וכפי מדתו הכישרונית של האדם כן יכול הוא בהשחתתו להיות מסבב השחתה אל הכלל. ואותה האהבה בעצמה יכולה להיות גם כן קדושה ואידיאלית, כל מה שהאדם מזכך את עצמו, מרומם את דעתו ושכלו, מכונן את תכונותיו ומעשיו לצד היותר נעלה וישר. כשאדם מזכך את עצמו, והצד הטוב שבו הולך וכובש לו את מהותו, נעשה מבטו על המציאות כולו הולך ומאיר, הולך ומשמח, וההויה מוצאת חן בעיניו, מתוך שהוא מסתכל בה מנקודתו העצמית..."
"אם יאמרו לי בעולם האמת – זושא, למה לא היית כמו משה רבנו? לא אתיירא כלל, וכי אפשר לדמות אותי למשה רבנו? וכן אם יאמרו לי למה לא היית כמו התנא הקדוש רבי עקיבא? לא יהיה איכפת לי כלום, מי אני ומי רבי עקיבא... ממה אני כן מתיירא, כשיאמרו לי "זושא, למה לא היית זושא? הרי זושא יכולת להיות, אז למה לא היית?" רבי זושא מנאפולי
”עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד”.
עמנואל קאנט
אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה.
רבי מנחם מנדל מקוצק
זהות ואהבה עצמית – שאלות לדיון:
מה אנו למדים מהחיבור בין איסור הנטירה והנקמה, לבין המשפט “ואהבת לרעך כמוך?”
מתי אהבה עצמית היא מעלה ומתי היא חיסרון?
האם אהבה עצמית היא תנאי לאהבה כלפי אחרים? הסתמכו על המקורות.
האם היו לכם תקופות בחיים בהן הרגשתם מנותקים מעצמכם? כיצד זה השפיע על יחסיכם עם אחרים? מה עזר לכם להתחבר מחדש?
האם ניתן להתייחס לאנשים כמי שתמיד אינטרסנטים – כי גם כשפועלים למען הזולת, עושים זאת בעצם לשם סיפוק עצמי?
Comments