חנוכה - 01 - גלגולי החג

תשפ"ה, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב א'; מידות טובות

סטודנטים יקרים שלום רב.

דף זה יעסוק בגלגולו ההיסטורי של חג החנוכה. המקורות שלפניכם יציגו את התפתחותו של חג החנוכה כפי שמשתקף במקורות, והינכם מוזמנים להשוות בינם לחג המוכר לכם מהבית ובסביבתכם.

-       שאלה שאולי נראית פשוטה מדי; למה חוגגים את חג החנוכה?

-       האם יש היבט דתי או לאומי מיוחד בחג זה?

1.     חנוכה כזכר לחנוכת הבית

ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים [...] ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים. [...] ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה, בהלל ובתודה לה'.

— ספר מקבים א' פרק ד' פס' נ"א- נ"ז, תרגום – יצחק פרנקל.

2.     חנוכה כהשלמה לחג הסוכות

ומאת ה' הייתה זאת לחטא את הבית בעצם היום ההוא אשר טימאו אתו הגויים, והוא יום העשרים וחמשה לירח כסלו. ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות ויזכרו את הימים מקדם, בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות ויתעו בישימון כבהמות שדה. ויקחו ערבי נחל וכפות תמרים [...] ויעבירו קול בכל ערי יהודה לחוג את החג הזה מדי שנה בשנה.

— ספר מקבים ב' פרק י' פס' ח-י"א, תרגום – יצחק פרנקל.

3.     חנוכה כזכר לניצחון במלחמה

"בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי (י"ג חַשְׁמוֹנַאי) וּבָנָיו ….

וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ.." [תפילת על הניסים].

4.     חנוכה כזכר לנס פך השמן

"מאי [מה היא] חנוכה? דתנו רבנן [ששנו חכמים] במגילת תענית: … שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו במגעם את כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח סגור בחותמו של כהן גדול ולא פתחוהו היוונים. ולא היה בו שיעור אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים באמירת הלל והודאה מיוחדת, בתפילה ובברכות" [מסכת שבת כא ב עם ביאור שטיינזלץ].

5.     חנוכה כחג חורפי קדום

תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר "אוי לי, שמא בשביל שסרחתי, עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים". עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר "מנהגו של עולם הוא". הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת, עשאן לאלו ולאלו ימים טובים.

— עבודה זרה ח א

חנוכה בזמנינו - מה נבחר להדגיש

"מסתבר מן התיאור הקודם כי החג כפי שנתגבש במסורתם של חז"ל מבליט גושא אחד ויחיד: הנס שאירע במקדש ואיפשר את חידוש העבודה… פרדוכס מפתיע מקופל בדברים האמורים לעיל. החג, שנוסד כדי לציין את חירוש העצמאות של עם ישראל בארצו, בעירו ובמקדשו, נתגבש במסורת כחג גלותי…

התנועה הציונית, ילידת הזמן החדש בתולדות עם ישראל, באה להפוך את ההשקפה הגלותית שעיצבה את החג על פיה. … ובאמת עד הקמת מדינת ישראל ועד כינון חג העצמאות היה חג החנוכה חגה הבולט והחשוב ביותר של התנועה הציונית. היתה זו התפתחות טבעית. יש סמיכות ניכרת בין פועלם של החשמונאים למפעל הציוני, השאיפה הלאומית היא אחת: קוממיות העם בארצו. העובדה שחג החנוכה לא נתקדש באיסור מלאכה ולא נגדש סמלים אלא נשאר פנוי ליצירה עממית הקלה מאוד על פירושו ועיצובו מחדש. הציונות החילונית יכלה לחוג אותו על-פי דרכה בלי להתנגש במישרין לא עם המסורת ולא עם שומריה. שום דבר מהותי לא נשתנה לכאורה. סמל החנוכה נשמר, אלא שהשירה שנתלוותה אל הדלקת הנרות הסיטה במקצת את המשמעות של המעשה הסמלי;

שמע, בימים ההם ובזמן הזה

מכבי מושיע ופודה

ובימינו כל עם ישראל

יתאחד, יקום ויגאל[1]".

(ספר מחזור הזמנים, אליעזר שביד)

"בחנוכה אנו מציינים שני ניסים מרכזיים: נס ניצחון המלחמה ונס פך השמן:

מדוע בגמרא במסכת שבת הוזכר נס פך השמן כנס המרכזי של חנוכה, ואילו בתפילת "על הניסים" מוזכר נס הניצחון במלחמה כנס המרכזי של החג?...

תירץ השפת אמת- עיקר הנס היה הניצחון במלחמה, אך מטרת המלחמה הייתה לעבוד את ה'.

ולכן היו זקוקים לנס שיבהיר את מטרת המלחמה" (הרב הלל מרצבך אתר כיפה 6.12.18)

אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים

בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.

זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ

ומי אשר לב לו הצמא לאור

ישא את עיניו וליבו אלינו לאור – ויבוא!

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -

פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.

בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם -

וַיְּהִי אוֹר!

[אהרן זאב, שיר ציוני משנות ה30].

-       איזה מוטיב בחנוכה נמצא בחג שאתה מכיר?

-       איזה מוטיב ברצונך לשמר? להעביר הלאה?

-       על מה צריך לשים דגש בזמנינו? הניצחון במלחמה? הניצחון הרוחני? הנס?

-       האם יש מתח בין אמונה בניסים לערך הגבורה? אם יש מתח, כיצד מאזנים ביניהם?

[1] מתוך שיר ילדים לחנוכה שכתב מנשה רבינא סביבות שנת 1936