.png)
תשפ"ד, סמסטר א'.
בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.
תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב' : זהויות מגזריות בישראל.
סטודנטים יקרים שלום רב
במסגרת העיסוק שלנו בזהויות מגזריות בישראל ננסה להכיר השבוע את הציבור הגדול ביותר במדינה (המהווה כ43% מהחברה הישראלית); החילונים.
שאלות לפני הלימוד;
● מהי ההגדרה האישית שלך לחילוניות?
● ההגדרה שבחרת, האם היא הגדרה פוזיטיבית (אני מאמין בערך מסויים) או רק שלילת הגדרות אחרות (חילוני = לא דתי)?
● לאור ההגדרה שלך, מה תפקידם של החילונים בשלושת הכוחות שמנה הרב קוק (בטקסט שקראנו שבוע שעבר)?
מקורות
חילוניות אוניברסאלית
את המונח "חילוניות" (secularism) טבע הסופר הבריטי ג'ורג' הוליוק ב-1846. הוליוק המציא את המונח כדי לבטא את השקפתו הרואה סדר חברתי הנפרד מהדת, מבלי לבטל או לבקר בצורה פעילה את האמונה הדתית.
"החילוניות אינה טיעון נגד הנצרות; היא טיעון עצמאי. היא לא מבקרת את טענות הנצרות; היא מקדמת טענות אחרות. החילוניות לא אומרת שאין אור או הדרכה במקום אחר, אלא גורסת שיש אור והדרכה באמת החילונית, שתנאיה ועונשיה קיימים באופן בלתי תלוי, ופועלים תמיד. ידע חילוני הוא – בבירור – ידע מהסוג שמבוסס על חיי העולם הזה, שמתייחס לניהול חיי העולם הזה, מביא לרווחה בעולם הזה, ומסוגל להיבדק על ידי הניסיון של חיי העולם הזה". (ויקיפדיה)
"כמושג זהותי, החילוניות משמשת לרוב כהגדרת זהות רק בלית ברירה, באין גורם זהותי מארגן אחר (לרוב אל מול הזהות הברורה-לכאורה של הדתי). החילוניות לא כוללת אורח חיים מאוד מסוים: כל אדם נוהג בביתו באופנים שונים ביחס לפרקטיקות שונות, שלרוב כוללות פעולות הנובעות מתפיסות מגוונות ומצרכים משתנים: מסורת, פטריוטיות, צרכנות או סתמיות של חיי אנוש.
החילוניות, כהמשך אך גם כבסיס למעגלים האחרים, אינה מחזיקה במערכת ערכים ספציפית או באמונות מסוימת. שאלו אדם ברחוב: "אתה חילוני? מה חילוני בך?", והוא יתקשה להשיב; אם ישיב, יהיה זה על דרך השלילה… רבים חיים את חייהם בשלווה, ונזכרים בחילוניותם רק כאשר הם נדרשים להגדרה על ידי אחרים". (עומרי בן דור. העגלה שהתרוקנה)
שאלות לדיון ביניים
● מה יכול לשמש דוגמא לערך שהינו "אור והדרכה באמת החילונית"?
● האם ערך כזה יכול לחיות בשלום עם ערכים דתיים?
אם בחילוניות אוניברסלית קיים אתגר למצוא ערך פוזיטיבי, הרי שבחילוניות הישראלית יש שהשתמשו ביהדות ובלאומיות כאבן יסוד בחילוניות. סופרי הציונות של המאה העשרים הקדישו מאמצים רבים לנסח מניפסט ערכי המחובר ויונק מהיהדות, אך אינו דתי.
חילונות ציונית;
"הם באים אלינו בשאלה ובשם החיים: מה לשפת עבר ולחיים?... ואולם מה נעשה, אם בשפה המתה הזאת יש לנו ספרות בת שלושת אלפים שנה ולא מתה?... אנו, אשר העבריה החיתה והעשירה את נפשותינו, אשר שיור אין לנו מבלעדיה, אשר היא־היא מקור־חיינו, חלק מסוד הויתנו ואחוזה וקשורה בכל עצמותנו." (יוסף חיים ברנר, מהוגי הציונות בתחילת המאה העשרים. המעורר - תרס"ו, חוברת א', ינואר 1906).
"אני שלי ודעותי ורגשותי שלי, ואין כל סבּה אשר תכריחני להסתירן או להכחידן, לרמות את אחרים או את עצמי... וחירותי זאת הרוחנית – ילעג לי מי שירצה – לא אחליפנה ולא אמיר אותה בכל הזכויות שבעולם.
אני הנני יודע ‘מפני מה אשאר יהודי’, או יותר נכון, איני מבין כלל מה זו שאלה, כמו שלא אבין אם ישאלוני, מפני מה אשאר בן לאבי."
(אחד העם, עבדות בתוך חירות)
"מטרתה הסופית האמיתית של הציונות הרוממה לא תופיע אלא בשלב השלישי – הדבר שלמענו בעצם קיימות האומות הגדולות: יצירת תרבות לאומית שתאציל מהודה על כל העולם, ככתוב – 'כי מציון תצא תורה'".
(ז'בוטינסקי בקונגרס היסוד של הצ"ח, 1935)
"הבדל נמצא בין היהודי המאמין ובין היהודי החפשי בדעותיו, אבל "אוהב עמו וספרותו וכל קניני הרוח אשר לו“. החפשי רואה את כח־היצירה של רוח העם מבפנים במקום שהמאמין אינו רואה אלא „כפית הר כגיגית“ על ידי כח עליון מן החוץ. לו על כן הצדקה יותר לדבר בשם „קניני הרוח“ של העם … גאותו הלאומית של היהודי המאמין היא גאות עבד שרבו מקרבו לעבודתו, נותן דבריו בפיו ועושה חפציו על ידו; וזו של הלאומי החפשי בדעותיו – גאות בן־חורין המכיר את הכח שבנפשו פנימה, מביט בנחת רוח על מפעלו הגדול לשעבר ומאמין בעצמו גם לעתיד".
(אחד העם מאמר תחיה ובריאה)
שאלות סיכום
כיום, כשהמדינה הציונית נמצאת בעשור השמיני להקמתה ניתן לבדוק ;
● האם הצליחה החילוניות הישראלית לייצר תרבות משל עצמה?
● האם תרבות זו יהודית? סותרת את היהדות? נייטרלית?
● עד כמה ערכי החילוניות כיום מאיימים על העולם הדתי, ולהיפך? האם יש סיכוי להרמוניה בין העולמות?
Kommentare