top of page

תרבות המחלוקת 00 + 01 + 02 - בין אחדות לאחידות

תרבות המחלוקת



חלק 1 בין אחדות לאחידות:

  1. 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' ו'פלורליזם'

  2. 'מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים' ו'פרדוקס הסובלנות'


חלק 2 הכרעות במחלוקת:

  1. 'אמת לאמיתה' ו'רלטיביזם'

  2. 'הלכה כרבים' ו'דמוקרטיה'


הסבר ומסגור


אנו חווים תקופה מאוד מאתגרת של קרע בעם ההולך ומתרחב, נדמה שאט אט התפרים העדינים שחיברו בין הקבוצות בישראל הולכים ונפרמים, כל דיון הופך סוער וכל שיחה הופכת לוויכוח מתלהם... חשבנו שיהיה נכון לעסוק בגבולות המחלוקת, אי הסכמה, ויכולת לנהל ויכוח על בסיס המאפשר קיום משותף.


לצורך כך חילקנו את המערך לשני חלקים:

1.על מהותה של המחלוקת

2. על דרכי הכרעת מחלוקת


כל חלק מחולק לשני שלבים ובסך הכל ארבעה. המערך תואם את שבועות הלימוד הנותרים עד לסיום הסמסטר, והנושא בכללותו יתכתב עם 'אירוע השיא' לקראת סוף השנה, שיעסוק בחיבורים ובגשרים.


-נשמח מאוד לקבלת הערות מחשבות ומשוב בכל נושא הרלוונטי לפרויקט-


בתקוה גדולה שלימוד משותף זה יעשיר, יחבר, ויצור 'איים קטנים' של שלום ומחלוקות מבוקרות, בתוך מציאות של פערים ומתחים בלתי פתורים.


בהצלחה לכולנו

אריה וחננאל



בס"ד



מערך מספר 1 – בין אחדות לאחידות



'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'


"אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן (עירובין י״ג ב:י׳-ט״ו)

'פלורליזם'

" השקפה הגורסת כי קיימת יותר מקריאה תקפה אחת של מציאות פוליטית או טקסטואלית. הפלורליזם מבליט עיקרון של שוני ורב-משמעיות ומעדיף אותו על פני עיקרון של זהות (sameness) והומוגניות; הפלורליזם הוא תפיסת עולם החותרת לגילוי של הבדלים על חשבון הרצון לאחידות ולאחדות. החשיבה הפלורליסטית מאפיינת עידן ספקני הנוטש את האידאולוגיות הגדולות ומעדיף להתמקד בסיפורים "קטנים". [פלורליזם – האינציקלופדיה של הרעיונות]



שאלות מנחות:


  1. מה הפירוש לדעתכם 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'? לכאורה זו סתירה מובנית?! האם היהדות מכירה בכך שדבר והיפוכו יכולים להיות שניהם אמת?

  2. מדוע נפסק (על אף ששני הצדדים מציגים דברי אלוקים חיים) שהלכה כבית הלל? האם אתם מסכימים עם הנימוק לכך? האם מדובר בכלל שניתן ליישם במחלוקות בחיי היום יום ובחיים הציבוריים?

  3. האם רעיון זה זהה למושג 'פלורליזם' או שניתן להצביע של הבדל בין התפיסות?

  4. לאחר עיון במקורות אלו, האם ניתן לדעתכם להציע דרך טובה יותר בכדי לנהל ולהכיל מחלוקת?






בס"ד

מערך מספר 1 בין אחדות לאחידות – חלק ב'


'מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים'

" כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. "

(אבות פרק ה משנה יז)



'פרדוקס הסובלנות'


הפרדוקס קובע שאם חברה סובלנית ללא גבולות, בסופו של דבר היכולת לסובלנות מנוצלת או מושמדת על ידי הלא סובלניים.


לראשונה הפרדוקס בא לידי ביטוי על ידי קארל פופר בשנת 1945, הוא תיאר זאת כרעיון פרדוקסאלי לכאורה:


"כדי לקיים חברה סובלנית, החברה חייבת להיות בלתי סובלנית לחוסר סובלנות. מה שבתורו שוחק את גבולות הגדרת הסובלנות. (ויקיפדיה)


שאלות מנחות:


  1. מה היא מחלוקת שהיא 'לשם שמיים' לפי הבנתכם?

  2. איך אתם מבינים מה המשמעות של 'סופה להתקיים'? והאם זה אומר שיש אידיאל בקיום מחלוקת?

  3. האם אתם מזדהים עם האיום הטמון בפרדוקס הסובלנות?

  4. לדעתכם 'פרדוקס הסובלנות' פתיר? ואם כן כיצד?

  5. שני המקורות קשורים / מתכתבים? מאפשרים דיון פנימי ביניהם?

  6. לאחר עיון במקורות אלו, האם ניתן לדעתכם להציע דרך טובה יותר בכדי לנהל ולהכיל מחלוקת?

פוסטים קשורים

Comments


bottom of page