יחיד ורבים הלכה כרבים
" תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. מאי [דברים ל'] לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני. אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה [שמות כ"ג] אחרי רבים להטת. אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני ". (בבא מציעא דף נט עמוד ב)
[זהו קטע מסיומו של המעשה המפורסם 'תנורו של עכנאי' - כשרבי אליעזר החולק על חכמים בעמדת יחיד, לא ויתר עד שביקש סיוע שמיימי לצדקת דעתו, בתגובה יצאה בת קול והצדיקה את עמדתו, אך רבי יהושע שהיה נציגם של חכמים, לא התרשם וטעם כנגד בת הקול, מפסוק הנאמר בספר דברים 'לא בשמיים היא', - אין דברי תורה מוכרעים על פי התערבות שמיימית, והיות ודעת הרוב כנגד רבי אליעזר כך ההלכה! ומסיימת הגמרא בכך שרבי נתן פגש את אליהו הנביא ושאלו מה עשה הקב"ה כשרבי יהושע התריס כנגד בת הקול? אליהו השיב לו הקב"ה חייך ואמר פעמיים נצחו אותי בני!]
דמוקרטיה
דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]) היא שיטת ממשל בה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי מדינה דמוקרטית זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית. לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. ההחלטות מתקבלות לפי דעת הרוב. דמוקרטיות בנות ימינו מעניקות משקל משמעותי גם לעקרונות שמבססים את יכולת האזרח לממש זכות זו, ובהם שמירת זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש הביטוי, חופש התאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. מרבית המדינות הדמוקרטיות המודרניות משתדלות לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא וגזע, מעמד חברתי וכלכלי, דת, מין ומגדר. (ויקיפדיה)
בס"ד
שאלות מנחות:
עיינו בטקסט התלמודי והבינו את עוצמתו של הכח המסור בידי החכמים
איך אתם מבינים את המושג 'נצחוני בני'?
מה היתרונות ומה החסרונות בשלטון דמוקרטי?
מה בין העיקרון של "הלכה כרבים" לבין דמוקרטיה? מה ההבדלים בין התפישות?
בהנחה וישנן אמיתות מוחלטות (בהמשך לדיון הקודם), באילו תנאים ראוי ורצוי לוותר על האמת המוחלטת? בדמוקרטיה? בהלכה (על בסיס הסיפור ובכלל)? בתפישה האישית שלי?
מה מתוך הדמיון והשוני בין תפישת הכרעת הרוב ההלכתית, לבין תפישת הכרעת הרוב הדמוקרטית, אני מעוניין לקחת לשיח המחלוקת הישראלי היום?
Comments