סולידריות 02 - למי לתת צדקה?

תשפ"ד, סמסטר ב'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב'; צדקה

סטודנטים יקרים שלום רב

בדף הקודם עסקנו בשאלה, מי זה שמוטל עליו לתת צדקה. האיש הפרטי או המוסד החברתי-מדיני. בדף זה נעסוק בשאלה 'למי' צריך לתת, וכן איזו סוג צדקה לתת.

שאלות קודם הלימוד

-        לפני מתן תרומה, לפי מה נחליט לאיזו מטרה לתרום?

-        מהם הקריטריונים שמצדיקים בקשת עזרה?

-        האם יש צדקה שפוגעת במקבל?

1. דיני קדימה בצדקה

"פרנסת עצמו קודמת לכל אדם, ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו. ואח"כ יקדים פרנסת אביו ואמו אם הם עניים…. ואח"כ בניו. והם קודמים לאחיו. והם קודמין לשאר קרובים. והקרובים קודמים לשכיניו. ושכיניו לאנשי עירו. ואנשי עירו לעיר אחרת. והוא הדין אם היו שבוים וצריך לפדותן". [רמ"א בשולחן ערוך יורה דעה סימן רנ"א]

"וחייב להקדים להאכיל הרעב מלכסות הערום, שלא ימות הרעב ברעב". [טור יורה דעה סימן רנא]

-        ראינו כאן שלושה  סוגי העדפות;

1.     העדפה לפי קירבה משפחתית

2.     העדםה לפי קירבה גיאוגרפית [עניי עירך קודמין]

3.     העדפה לפי נחיצות האירוע [אוכל מול ביגוד]

-        מהי ההצדקה לדעתך לתעדף קרובים במתן צדקה?

-        מה קורה כשיש התנגשות בין נחיצות האירוע לבין הקירבה? למשל כשיש רחוק שזקוק לאוכל מול קרוב שזקוק לביגוד?

-        אלו עוד שיקולים לדעתך יש לקחת בחשבון במדרג ההעדפות?

הבה ונקרא שאלה שהופנתה להרב יובל שרלו ברשת (אתר אורות שאול);

שלום,

כרגע, אני מסיים התמחות בתשלום ואני רוצה ליתן חלק מפרנסתי לצדקה. מצד אחד, אני מכיר את המושג החז"לי של "עניי עירך קודמים." אבל, מאידך אני מאד מתרגש מהפילוסופיה של פיטר סינגר שנקרא אלטרואיזם יעיל (Effective Altruism). הוא מניח שיש חוב לכל אדם לתת את כספו לגמ"חים הכי יעילים בעולם. לתפיסתו, אדם צריך לחקור קצת באינטרנט למצוא את הגמ"ח שיכול להציל את הכי הרבה חיים עם כספו (יש לו אתר שמדרג גמח"ים). בדרך כלל, גמ"חים אלו נמצאים במקומות רחוקים באפריקה. יש לו טיעון חזק. וכי למה אתן צדקה לעזר קצת לעניי עירי, במקום לפרנס רשתות יתושים או אוכל ומים באפריקה שיכולים להציל הרבה אנשים?!

תשובת הרב שרלו;

היסוד הגדול של "עניי עירך קודמין" הוא חשוב מאוד, שכן הוא מתחשב גם ביסודות האנושיים ביותר של קירבה, של אחריות קהילתית וכדו'. ברם, כמו כל הכללים שבעולם – הוא לא היחיד הקיים והנמצא במערכת שיקול הדעת. מולו בוודאי עומדים כללים נוספים, שאחד מהם הוא שקלול הצרכים של עניי עירך מול פיקוח נפש של אחרים (גם על כך יש מחלוקת תנאים, וראה משנה נדרים פ ע"ב והגמרא עליה).זה נכון גם ביחס לכלל של פיטר סינגר, שהלוא אני מקווה שהוא עצמו יודה שאם הבן שלך חס ושלום חולה במחלה לא מסוכנת, ויש לך כסף או להציל אנשים באפריקה ממות או לשפר את איכות החיים של הבן שלך – ראוי שתטפל בבן שלך. לאמור: יש מפגש של כללים שונים, שצריך לשקלל ביניהם. אין אלגוריתם הלכתי שיכול לתת תשובה מדויקת.

סיכום;

השאלה למי לתת צדקה כוללת בתוכה שאלות מוסריות שונות, כמו עד כמה מותר לי לתעדף את קרובי ואלו צרכים ושיקולים עלי לקחת בחשבון בבואי לתרום. אין ספק שבשאלה סבוכה כזו ירבו הדעות והגישות בעולם האוניברסלי ובכללו בעולם התורני-הלכתי. ביריעה זו הבאנו על קצה המזלג ממש כמה מקורות אך היא רחוקה מלהציג את הסוגיה על שלל מורכבויותיה שמעסיקה רבות את הפוסקים ואת עולם האתיקה.

שנזכה להיות תמיד מן הנותנים!