מעגלי זהות 03 - המעגלים הקהילתיים

תשפ"ד, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב א' : מעגלי זהות.

שיעור 03 : המעגלים הקהילתיים

לפני קריאת מקורות:

לאילו קהילות אני מרגיש שייך? כיצד השייכות שלי אליהן קשורה לשייכויות האחרות שלי – לעצמי, למשפחה, למדינה, לעם? ניתן להתייחס לקונפליקט בין השייכויות אבל גם לאופן בו הן מחזקות זו את זו....

מקורות:

"עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו בזכות היותו יצור מובדל, אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי גדול".

אלברט איינשטיין

"ערכו האמיתי של אדם נמדד בראש ובראשונה, על פי הרמה שבה הצליח להשתחרר מעצמיותו".

גם כן אלברט איינשטיין

כשנתבקשתי לכתוב על הקהילה, שאלתי את עצמי מהי בעצם קהילה? אני שגרה בבת-ים מוצאת ש"הקהילה" של משפחתי ושלי היא קהילת בית הספר של הילדים, קהילת תנועת הנוער וקהילת בית הכנסת.

שהרי קהילה היא קבוצה של אנשים הבוחרים לחיות יחד ב"מסגרת קהילתית". הקהילה שלנו היא למעשה סוג של שותפות חברתית פעילה, אורחות חיים משותפים, לימוד ועשייה חברתית. אורח החיים הקהילתי שלנו מתבטא בערבי קהילה, לימוד משותף, קידום מיזמים חברתיים וכדו'. כמו כל קהילה אנחנו בנינו לנו את אורח החיים המתאים ואת קשת הפעילויות החברתיות שמתאימות לנו.

אני מוצאת שהקושי כיום הוא להכיר בקיום "קהילה" כמוסד חברתי, מכיוון שלקהילה אין מעמד מוכר. רוב המוסדות החברתיים במדינה זכו להכרה רשמית.

למשפחה או לרשות מקומית יש מעמד על פי חוק, עמותה או חברות הן ישויות משפטיות, אפילו לשכונה בעיר יש מעמד מנהלי אך ל"קהילה" אין מעמד חוקי, משפטי או מנהלי, מצב הגורם לקושי להגדיר מהי קהילה ותורם לתחושה כי הביטוי "קהילה" מתאר אמנם אווירה אך הוא חסר משמעות מעשית ולכן תפקידנו ליצוק לו תוכן.

מתוך "מה מאפיין קהילה ומה חשיבותה בכלל?" מאת ענבל פלאח יעקב, אתר "סרוגים", 2017.

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית במאה החמישית לערך[1] ועד העידן המודרני. הקהילה הייתה גוף בעל מעמד משפטי מוכר, ייצגה מול השלטונות את כל היהודים תושבי שטח השיפוט שלה, שהיו חברים בה מתוקף ישיבתם והייתה אחראית למשול ולנהל אותם. מוסדות הקהילה השונים היו מופקדים על החינוך, הרווחה, המשפט, גביית המיסים וכל יתר ההיבטים של חיי היהודים.

מתוך הערך "הקהילה היהודית", ויקיפדיה

קהילה מכוננת עם היחיד יחסי השפעה דו-כיווניים. היא מאפשרת ליחיד להשפיע עליה ומהווה מצידה מקור להשפעה. למשל, חבר בקיבוץ הוא בעל זכות הצבעה, ובמקביל – הקיבוץ מעצב אותו כאדם. הרי מושפעים אנו מדברים שונים בחיינו, מדוע שנרצה שדווקא מבנה של קהילה הוא שישפיע עלינו? זאת משום שקהילה במיטבה, מעניקה לנו תחושת לכידות ועקביות שמעצבת את חיינו ויוצרות מחוייבות ושייכות לאותה קהילה ולערכיה.

מתוך "הקהילה עבור היחיד", מאת יונתן נבו, 2016.

"לפני המהפכה התעשייתית, חיי היום יום של מרבית בני האדם התנהלו בדרך כלל בתוך שלוש מסגרות קמאיות :המשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת (החמולה) והקהילה המקומית....

כל זה השתנה כמעט בן לילה... המהפכה התעשייתית העצימה את כוחו של השוק... והעמידה לרשות המדינה כלי תחבורה ותקשורת חדשים, וצבא של פקידים, מורים שוטרים ועובדים סוציאליים. כשהשוק והמדינה ניסו להשתמש בכוחם החדש, הם גילו שבדרכם עומדות המשפחות והקהילות המסורתיות....

כדי לסלק את המכשול הזה, החלו המדינה והשוק להחליש את המשפחה והקהילה....

אז פנו המדינה והשוק לבני האדם בהצעה שאי אפשר לסרב לה : "תהפכו להיות אינדיבידואלים.... תתחתנו עם מי שאתם רוצים... תעבדו במה שאתם רוצים... תחיו איפה שאתם רוצים... אתם כבר לא תלויים במשפחה ובקהילה.... אנחנו ניקח על עצמנו לדאוג לכל צרכיכם..."

מתוך "קיצור תולדות האנושות", מאת יובל נוח הררי, עמודים 312-316

שאלות לדיון:

במקורות שקראנו עולות נקודות חיבור הדדי בין הקהילה לבין מעגלי זהות אחרים, כמו גם נקודות קונפליקט. בהקשר זה - אילו מקורות שכנעו אתכם יותר ואילו פחות? מדוע?

בהנחה שהאמת אי שם באמצע ולעיתים הממשק הוא חיובי ולעיתים הוא קונפליקטואלי – מה ניתן לעשות כדי ליצור מקסימום הרמוניה בין הקהילות שלנו לבין מעגלי הזהות האחרים?

בתוך המקורות עלה שקהילה יכולה להיות גוף רשמי וממוסד, ויכולה להיות גוף ערטילאי יותר. לאילו מהמודלים התחברתם?