תשפ"ד, סמסטר א'.
בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.
תוכנית לימוד בחברותא, שלב א' : מעגלי זהות.
שיעור 02 : המעגל המשפחתי
לפני קריאת המקורות:
מוזמנים לשתף אחד את השני : מי המשפחה שלי? גם משפחת המקור ואם יש אז גם המשפחה שהקמתי... כיצד המשפחה מחזקת אותי כאינדיבידואל? כיצד אני כאינדיבידואל מחזק את המשפחה שלי? האם יש קונפליקטים?
מקורות:
מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי זוג אנשים אשר נישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. משפחה נוצרת גם ללא קשר רשמי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית (מונח שהוחלף בשנת 2014 ל"משפחה שבראשה הורה עצמאי".
המשפחה כוללת שני אנשים או יותר הקשורים בקשרי לידה, נישואים או אימוץ, החיים יחד[2]. במקורו, המושג משפחה מייצג קבוצה של בני אדם שיש להם קרבת אבות[3]. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה משפחה גרעינית כשני אנשים או יותר החולקים משק בית אחד וקשורים זה לזה כבעל ואישה, כזוג ללא נישואין או כהורה וילד.
מתוך הערך "משפחה", ויקיפדיה
רוחות הפירוק הרווחות במערב מאיימות לכרסם את המשפחתיות הישראלית. אליהן מצטרף השיח האקדמי, שנכבש מזמן על ידי תפיסות שאינן מאמינות כלל במוסד הזה. בעולם המתנכר לילדים, בעולם של בדידות, ראוי לשוב לתפיסת הנישואין כברית
התרבות העכשווית נוטה לתאר את החברה בעבר ככופה וכדכאנית. כביכול, אנשים ונשים נאלצו להיכבל למיטת סדום של "המשפחה המסורתית", גם כאשר זאת לא התאימה להם. לעומת זאת, היום מוצג המודל המשפחתי הקלאסי רק כעוד אופציה לבחירה מתוך תפריט מגוון. אך הנתונים מראים שהמגוון הססגוני הזה מביא לתוצאות עגומות לחברה כולה, וגם ליחידים החיים בה. עבור הרוב המכריע של האנשים, המשפחה המסורתית הייתה מוקד של שמחה, אהבה וזהות. מי שפירק את המשפחה כדי לזכות בחופש, למד בדרך הקשה שחופשי זה לגמרי לבד.
מתוך : נלחמים על הבית: המאבק על המשפחה בישראל, מאת הרב חיים נבון, מגזין "השילוח", 2017
"הקשר הקושר את משפחתך האמיתית אינו קשר של דם, אלא של כבוד וחדוה איש בחיי רעהו." ~ ריצ'רד באך
"המשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאית להגנה של החברה והמדינה." ~ ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף 16
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה - לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר. נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.
שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו רבי יעקב אומר גכאילו ממעט הדמות שנאמר (בראשית ט, ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב בתריה ואתם פרו וגו' בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשה דשנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים תניא אידך רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר שופך דם האדם וסמיך ליה ואתם פרו וגו' רבי אלעזר בן עזריה אומר כאילו ממעט הדמות בן עזאי אומר וכו' אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש וכו' ת"ר (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל
מסכת יבמות דף ס"ג
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה- אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא!" וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.
שאלות לדיון:
המקורות השונים שנאספו כאן עוסקים במוסד המשפחה : בהגדרת המושג, ביחסי המשפחה עם החברה והמדינה מחד, ויחסי המשפחה עם האינדיבידואל מאידך.
האם מתוך המקורות השונים, ומתוך תפישותיכם האישיות, ניתן ליצור מדרג חשיבות בין האינדיבידואל, המשפחה והמעגלים הרחבים יותר? אנא התייחסו לקונפליקטים שעולים מן המקורות השונים. אילו מהם מציגים עמדות שדומות לשלך, ואילו מציגים עמדות שמעוררות בך התנגדות?
האם ומתי צריכה המשפחה לתרום לחברה? והאם ומתי צריכה החברה לתרום למוסד המשפחה?
האם מוסד המשפחה נמצא בסכנה? אם כן, האם אכן צריך להיות מוטרדים מכך?
האם חשיבותה של המשפחה היא סוגיה שקשורה למידת דתיות וליהדות, או שמדובר בדיון שרלוונטי באותה מידה ליהודים וללא יהודים, לדתיים וללא דתיים?
Commentaires