מידות - 08 - אהבת הבריות

תשפ"ה, סמסטר ב'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב א'; מידות טובות

סטודנטים יקרים שלום רב

בשעה שקולות המחאות וההפגנות ברחובות מתגברים, נעסוק בדף זה במידת וחובת אהבת הבריות, בגבולותיה ובאתגרים שהיא מציבה. אהבת הבריות היא ערך יסוד בתורה ובמחשבה היהודית, אך לא תמיד קל ליישמה במציאות מורכבת.

-       כיצד ניתן לאהוב את הזולת בעולם מפולג?

-       האם אהבת הבריות היא חובה ללא תנאי, או שיש לה גבולות מוסריים ופרקטיים?

1.    ואהבת לרעך כמוך

כולם מכירים את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" [ויקרא יט יג]. אך  האם ניתן באמת לדרוש לאהוב מישהו 'כמוך'? כמו שאתה אוהב את עצמך?

"מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך, לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו (רמב"ם הלכות דעות ו, ג).

"ואהבת לרעך כמוך - הפלגה [=כלומר, זוהי גוזמה]. כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך… ולא שישוה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה, ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה" [רמב"ן ויקרא יט יז].

כלומר, הרמב''ן מכיר בקושי לאהוב חבר כמו שאוהבים את עצמנו, ומציין שהתורה מכירה בקדימות חייך לחיי חבירך, אלא שעדיין התורה דורשת שבשורה התחתונה תאהב את חבירך 'בלי שיעורין', כלומר, בלי קמצנות, ולא לקנא בהצלחתו.

-       האם לדעתך דרישת הרמב''ם הינה מציאותית?

-       האם דרישת הרמב"ן כן יכולה להתקיים?

"ושוב מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו אותו גוי לשמאי: גיירני על מנת שתלמדני את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת! דחפו שמאי באמת הבנין שבידו, שהיה שמאי בנאי במקצועו. בא אותו גוי לפני הלל, גייריה [גיירו] ואמר ליה [לו]: דעלך סני לחברך לא תעביד [מה שעליך שנוא אל תעשה לחברך], זו היא כל התורה כולה, ואידך [והשאר] פירושה הוא [הוא פירוש למצוה זו] זיל גמור [לך ולמד]" [מסכת שבת לא ב על פי ביאור שטיינזלץ].

ניתן לראות בסיפור זה שהלל פירש את הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך' לא באופן פוזיטיבי אלא בשלילת הרוע או ההצקה, כלומר, לא לעשות לשני מה שלא היית רוצה שיעשו לך.

-       האם לאור פרשנותו של הלל מובנת יותר החובה להתייחס לחבר 'כמוך'?

2.     אהבה מול כבוד, קרובים מול רחוקים

"ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה" (ירושלמי נדרים פרק ט).

הפירוש בדברי בן עזאי מבואר בדברי ה'קרבן העדה' [ממפרשי הירושלמי]: "זה ספר תולדות אדם - שכל בני אדם באים מאב אחד, הוא כלל גדול מואהבת לרעך כמוך, דלא קאי [=שלא מתייחס] אלא על רעך".

כלומר, רבי עקיבה דורש שאהבת הרע - החבר - הוא הכלל הגדול בתורה, בעוד בן עזאי סבור שהכבוד לאדם באשר הוא שנברא בצלם אלו' [מרומז בהמשך הפסוק שם, 'זה ספר תולדות אדם בדמות אלו' עשה אותו], הוא הכלל החשוב יותר.

-       מה יותר חשוב לדעתך, אהבה חזקה לקרובים או כבוד בסיסי לכל בני האדם?

הראי''ה קוק מרחיב את חובת אהבת הבריות לכל בני האדם:

"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד, ואהבת כל העמים כולם…והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי-אפשר כלל לבא לידי רום-הרוח של "הודו לד' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו" בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם….(מידות הראי"ה אהבה אות ה).

"דוד המלך ע"ה כתב בתהילים פרק קלט  "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי". ויש להבין באלו מקרים יש לנהוג על פי "ואהבת" ו"לא תשנא", ובאלו מקרים על פי "הלא משנאיך ה' אשנא"?" [הרב משה ליב הלברשטט, מצוות אהבת ישראל, אתר ישיבה, כסלו תש''ע]

-       האם דבריו של הרב קוק, שמפנה את השנאה לרשעה ולא לרשע, מתרצים את תמיהתו של הרב הלברשטט?

-       האם ניתן להבדיל רגשית בין המעשה לעושה?

סיכום

מידת אהבת הבריות היא ללא ספק מהחשובות ביהדות, ונאמרו בה דברים מופלגים מאד, כמו שזה היסוד לכל התורה וכו'. עם זאת, מידה זו מעלה שאלות מורכבות על גבולות האהבה הנדרשת, כמו האם חיי קודמין? עד כמה ניתן לדרוש ממני להתמסר לזולת? האם מותר או אף חובה לתעדף קרובים/חברים?  האם יש אנשים שצריך להוציא מהכלל של אהבה זו? בדף זה נגענו רק על קצה המזלג בסוגיה שהעסיקה רבות את הפוסקים והוגי הדעות במשך כל הדורות.

-       עד כמה בחיים האישיים שלך הינך מקדיש זמן או מחשבה לאהבת האחר?

-       כמה מחשבה מופנית לחברים, לקרובים, וכמה לכל אדם באשר הוא?

-       מהן הגבולות לאהבה שלך?