מידות - 07א - שמחה בפסיכולוגיה

תשפ"ה, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב א'; מידות טובות

סטודנטים יקרים שלום רב.

בדף הקודם עסקנו במשמעות השמחה מבחינה דתית. בדף זה נעסוק במשמעות הפסיכולוגית-נפשית של שמחה ואושר, הגורמים והמפריעים.

-        מהם גורמי האושר לדעתך?

-        מה מפריע לאושר לדעתך?

-        האם העידן שלנו מאופיין ביותר אושר מבעבר?

1.    היחס לאושר

"קרא את הספר הזה, שתי את המשקה ההוא, קח את הקורס הזה, דברו עם המאמנת הזו, נסה את הכדור הזה... כולם רוצים למכור לנו חיים שמחים ושמחה בחיים. התרבות שלנו משדרת לנו שאנחנו צריכים להיות שמחים, שאנחנו מוכרחים להיות שמחים, שהצלחתנו בעולם נמדדת לפי מדד השמחה שאנחנו חשים (או לפחות, מפגינים ברשתות החברתיות), שאנו יכולים להעריך כל פעולה או יוזמה על פי קנה המידה של העונג שהיא מביאה לנו. משנכנס אדר מרבין בשמחה. אבל למה? על איזו שמחה מדובר? מדוע שמחה זה טוב והאם באמת מוכרחים להיות שמח? תמיד?

שאיפה לאושר אישי, כשהיא מנותקת מהקשרים של חברה וצדק ונטועה בהתמקדות בעצמי ללא התייחסות להקשר הרחב, היא ריקה ועשויה להוביל דווקא לתחושה של עצב וסבל – שלי ושל אחרים. זאת ועוד, אין לזלזל בחשיבות של העצב כמצב נפשי חיוני שמאפשר למידה עצמית, בערך התסכול כמנוף לעשייה, בערך של החסר כממריץ לפעולה. לפעמים צריך לשהות מעט בתוך רגשות אלה ולא להיכנע לתרבות ה"אינסטנט", המזרזת אותנו למצוא מוצא מהיר מהם. יש להדגיש, איני סבורה שיש ערך חיובי בסבל ולא יתרון באומללות, אני שואלת מה ממריץ אותנו לפעול – האם חיפוש המשמעות

והגשמת כוליותנו בעולם המבלבל שבו אנו חיים ובמרקם חיינו המורכב, או השאיפה לאושר מתקתק חסר דאגות שאין עמו התמודדות? מהי השמחה שאנחנו רוצים בה - עליצות רגועה של חוסר כאב או שמחה של יצירה ותיקון".

[דליה מרקס, בזמן - מסעות בלוח השנה היהודי ישראלי, הוצאת ידיעות אחרונות, תשע''ט]

"כשאנחנו רואים ילד או תינוק שצוחק בקול רם, הלב שלנו מתמלא אור. אם אותו ילד גם קופץ משמחה, שר, רוקד, רוקע ברגליו או מנופף בידיו בהתלהבות אנחנו ממהרים להוציא טלפון ולצלם אותו. איכשהו, אם אדם מבוגר יחליט לאמץ את אותה התנהגות אנחנו נעקם את האף וננסה להבין מה לא בסדר איתו.

אנחנו נוטים להתייחס לשמחה בזלזול מסוים. החברה מאשרת לנו לחוות אותה במינונים "מתאימים", ו"שקולים", בעוד שמי שמחייך כל הזמן, צוחק ללא הרף ומדלג בשבילים נחשב ילדותי, טיפשי ונשי, או סתם חסר מודעות עצמית. אנשים ששמחים חלק נכבד מהזמן נחשדים כמזויפים וגרוטסקיים, או כאנשים שמייצרים תדמית מתאמצת ולא אותנטית".

 [יהודית כץ, הארץ, 27.01.19]

ראינו כאן שני מקורות, אחד מציג את העולם שלנו כרודף מדי אחר האושר, והשני מציג את עולמנו כמזלזל באושר. מי צודק לדעתך?

2.    גורמי האושר

"ד"ר סליגמן, מאבות הפסיכולוגיה החיובית, היה הראשון שעסק ברווחה הנפשית ומדעי האושר  הוא האמין כי בני האדם הם אנשים יצירתיים וערכיים ושהדרך אל האושר למעשה נסללת מחיפוש אחר משמעות בחיים.  הוא טען כי איתור וחיזוק התכונות החיוביות של בני האדם וחוזקות החותם שלהם, הם שמסייעים להעלאת רמות האושר והרווחה. הם שמאפשרים לאנשים לצאת ממשברים ולחיות חיים מאושרים.

אחד המחקרים החשובים ביותר בנושא "האושר" נעשה באוניברסיטת הווארד. הוא החל בשנת 1938, נמשך כ- 75 שנים והתחלפו בו ארבעה דורות של חוקרים. 724 נבדקים נכנסו למחקר והם למעשה בחנו את שאלת השאלות – מהו גורם האושר המרכזי לבני האדם? האחרון שקיבל לידיו את המחקר וגם פרסם את תוצאותיו בשנת 2015,  היה פרופ' רוברט וולדינגר והסוד הגדול לחיים מאושרים הוא: מערכות יחסים".

[מירב איפרגן, מקור ראשון, 17.04.2022]

"יותר נגישות לטכנולוגיה גורמת לעלייה באושר של המשתמש בה – כך עולה ממחקר שפורסם בסוף השבוע. המחקר, שבוצע על ידי מכון BCS, המתמקד בתחום ה-IT, בקרב 35 אלף משתתפים מרחבי העולם, גילה גם, כי יש השפעה רגשית לנגישות לטכנולוגיה בקרב נשים במדינות מתפתחות ואנשים בעלי הכנסה נמוכה".

[אתר אנשים ומחשבים 16.05.2010]

אז בין גורמי האושר שראינו כאן ניתן למנות; משמעות, מערכות יחסים ו… טכנולוגיה.

-        האם לדעתך אכן גורמים אלה מביאים אושר? או ההיפך?

-        מה בחייך האישיים מביא לאושר? או מפריע לו?

-        מההתייחסויות שלמדת כבר על היחס לשמחה ביהדות, אילו נקודות דמיון ושוני אתה רואה? האם הדברים מתחברים לך או מתנגשים?

-        לאור כל המקורות מ2 המפגשים האחרונים – האם אושר ושמחה הם חשובים בעיניך? האם הם מהווים ערך בפני עצמו או כלי לדברים חשובים יותר?