תשפ"ה, סמסטר א'.
בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.
תוכנית לימוד בחברותא
סטודנטים יקרים שלום רב.
דף זה יעסוק בהתפתחותו של "ט"ו בשבט", החג החורפי החביב שמתבל את השגרה בפירות מיובשים.
- מהו ט"ו בשבט בשבילך?
ט"ו בשבט בחז"ל
"ארבעה ראשי שנים הם.
באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה…
באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו" (ראש השנה א א).
- האם כל ראשי השנה המוזכרים במשנה מצויינים כיום חגיגי?
"יום חמישה עשר בשבט לא היה מוכר כיום מועד משמעותי, והופעתו ברשימת ראשי השנים שבמשנה אינה מעידה על מעמדו החגיגי או המיוחד בלוח השנה היהודי. הוא מופיע במשנה רק כיום טכני לקביעת מעשרות. פרי שחנט לפני חמישה עשר בשבט נחשב לשנה הקודמת, ומפרישים ממנו את המעשרות הנהוגים באותה שנה…
העדות הקדומה ביותר לציון ט"ו בשבט כיום מועד היא תשובה של רבנו גרשום מאור הגולה המזכיר כבר את היום כיום האסור בתענית. אך את עיקר משמעותו קיבל היום עם פריחת הקבלה. המקובלים הפכוהו ליום חג, כחלק מחידוש קשריהם וזיקתם לארץ ישראל הרוחנית והממשית. מאז מצוין יום המועד ברחבי ישראל, בתודעת הציבור התקשר החג לארץ ישראל והפך לביטוי לגעגועים לארץ ולזיקה אליה" (זאב חקלאי, משנת ארץ ישראל ראש השנה א א).
ט"ו בשבט בספרות הקבלה
"ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן כאשר הנהגתי לכל החברי׳ אשר עמדי" (פרי עץ הדר, ספר קבלה מהמאה ה17).
ט"ו בשבט בחסידות
"ראוי לתת את הדעת על כך שאנו, בני-האדם, מציינים את ט"ו-בשבט, ראש-השנה לאילנות. יש ליום הזה משמעות רבה גם בדיני ומנהגי ישראל - אין אומרים בו תחנון, נהוג לאכול מפירות האילן וכו'. הדברים מתבססים על הפסוק שמשווה אדם לאילן (דברים כ,יט) "כי האדם עץ השדה", ולכן חגו של האילן קשור גם-כן עם האדם'. (האדם והעץ, חב"ד, שיחת השבוע).
"רבי ישראל מרוז'ין, נהג ללבוש בגדי שבת לכבוד ראש השנה לאילנות "כי האדם עץ השדה", ואף היה עורך את שלחנו בפירות ארץ ישראל…
הוא היה אומר כי בט"ו בשבט "השרף עולה באילנות", שכן ההתחדשות שבעולם כללית היא ומקיפה את כל היקום, את הדומם והצומח כמו את המדבר והחי, ובשעה שמים חדשים מרעננים את האילנות הקפואים בחורף, פורצת הרעננות גם לעורקיו של האדם" (בצלאל לנדוי מחניים מב תשך).
ט"ו בשבט בציונות
"אחת ממטרות התנועה הציונית הייתה לחבר את הילדים ואת בני הנוער לארץ ישראל ולתרבות העברית החדשה. כך הפך ט"ו בשבט, יום משני בחשיבותו בלוח השנה המסורתי, לנקודת ציון רבת משמעות בלוח השנה העברי החדש בארץ ישראל. ביום זה העלו על נס את השיבה של העם אל הטבע, את ההתיישבות בארץ ישראל ואת החינוך העברי. כל זאת באמצעות תהלוכות נטיעות, נשפים ומבצעי גיוס תרומות עבור הקרן הקיימת" (הספריה הלאומית, היסטוריום, חגים ומועדים).
"בט"ו בשבט תר"ן (1890) יצא המורה והסופר זאב יעבץ, בראש תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב, לנטיעה חגיגית... בפעולה זו קבע יעבץ אופי חדש לחג זה לדורות הציוניים שיבואו אחריו. מנהג הנטיעות הלך והתפשט בכל רחבי הישוב. בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים והגננות באורח רשמי על ט"ו בשבט כחג הנטיעות ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת את המועד הזה כסמל וחג לפעולת נטיעת העצים בארץ ישראל.
במשך השנים, עם הקמת המדינה והתפתחות ההתיישבות בארץ, איבדה במידת מה נטיעת העצים ממרכזיותה ולחג נוצק תוכן חדש: חג שמירת הטבע" (מכון שיטים, ארכיון החגים הקיבוצי, קיבוץ בית השיטה).
המנון הקיבוצים לט"ו בשבט
מילים: שמואל בס
לחן: מרדכי זעירא
ברחבי כרמי מולדת
השקד כבר פורח,
הנרקיס נותן ריח,
מתנוסס תכול רום.
נצא נא, כולנו אל גיא
ואל גבע,
כי חג הוא לטבע,
כי חג הוא היום.
תבורכנה הידיים
השולחות פה לזרע,
גם לשתל וגם לנטע
ממזרח ועד ים
- אילו מוטיבים ניתן לזזהות מהמקורות השונים ביחס לט"ו בשבט?
- האם יש הבדלים מהותיים בין המוטיבים מהמקורות הישנים יותר לחדשים יותר? האם יש סתירה, השלמה...?
- עם אילו מוטיבים אתה מזדהה במיוחד?
Comments