חנוכה - 02 - יופי ואסתטיקה

תשפ"ה, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב א'; מידות טובות

סטודנטים יקרים שלום רב.

בהלכות חנוכה מצאנו משהו ייחודי; מדרג אפשרי של קיום מצוות החג עם רמות שונות של הידור. כמו שנאמר בגמרא "מצות חנוכה הריהי מעיקרה הדלקה בכל יום של נר אחד שידליק איש, כלומר, בעל הבית, הוא וביתו. והמהדרין מדליקים נר לכל אחד ואחד מבני הבית. והמהדרין מן המהדרין משנים בסדר הנרות מיום ליום" (שבת כא ב עם ביאור שטיינזלץ).

אמנם לא מדובר ב"הדר" במובן הפיזי של יופי, אך חנוכה מוליד גם עיסוק ביופי ואסתטיקה, בשל המרכזיות של ערכים אלה בתרבות היוונית, אשר חנוכה מציף את הקונפליקט מולה.

 זוהי הזדמנות בעבורנו לדון בשאלת היחס המורכב ליופי ואסתטיקה ביהדות.

-       מה היחס שלנו ליופי?

-       האם יש יופי אובייקטיבי?

-       אילו תועלות ואלו סכנות טמונות לדעתך בעיסוק באסתיקה ויופי?

1.     מקורות עם יחס חיובי ליופי

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת (שמות כח ב)

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות ט"ו, ב) - התנאה לפניו במצות (שבת קלג: ועוד).

הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו (תהילים צ"ו, ו)

בתפילה:

ההוד וההדר לחי עולמים... הנוי והנצח לחי עולמים

שלושה מרחיבים דעתו של אדם: דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים (ברכות נז:)

"רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו שיכתבו בשפה אחרת פרט ללשון הקודש אלא יוונית בלבד, וספרי תורה שנכתבו בלשון אחרת אין בהם קדושת ספרי תורה.. אמר ר' חייא בר אבא: היינו טעמא [זה הטעם], דכתיב [שנאמר]: "יפת אלהים ליפת" מלשון יופי, לומר, יפיותו של יפת תהיה באהלי שם, ולשון יוון היא היפה בכל לשונות בני יפת.

(מגילה ח-ט עם ביאור שטיינזלץ).

-       האם נתינת ערך ליופי תואמת בעיניך עולם ערכים דתי?

-       איזה מקום יכול היופי לשמש בעבודה דתית?

-       באיזה יופי מדובר?  אובייקטיבי? סובייקטיבי?

2.     מקורות המתייחסים בביקורתיות ליופי

"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת השם הִיא תִתְהַלָּל" (משלי לא ל).

"אמרה לו בת קיסר לר' יהושע בן חנניה: יש בך אמנם תורה מפוארה, אולם היא נתונה בכלי מכוער, שלא היה אדם יפה. אמר לה: למדי מבית אביך, במה מניחין אתם יין? אמרה לו; בכלי חרס. אמר לה: כל העולם מניחים בחרס וגם אתם בכלי חרס, אם כן מה ההבדל בין הקיסר לאחרים?! …הלכה ושמה את היין בכלי כסף וזהב, והסריח. אמר לה ר' יהושע: אף אורייתא [התורה] כן, אם היא מונחת בכלי יפה, באדם יפה, היא מתקלקלת. שאלה אותו: והרי יש אנשים יפים ובכל זאת למודי תורה! אמר לה: אם היו מכוערים, היו למודים יותר".

(נדרים נ ב עם ביאור שטיינזלץ)

-       מה יכול להיות ההסבר לדברי רבי יהושע? למה שכיעור יועיל ללמידה?

-       איך דברי הגמרא הללו מתחברים עם סיפורי תנ''ך וגמרא אחרים שבהם מצויינים יופים של אבות, אמהות ואמוראים?

3.     יחס מורכב ליופי בהגות בת זמנינו

"את התוכן, את החכמה, אין אנו צריכים לקבל אלא מתורתנו הקדושה…אך במה שנוגע לסגנונות, ליפוי הדברים, רואים אנו שגם אחרי כל המלחמות והניגודים הגדולים שבינינו ובין היונים מצאו חכמינו הקדושים סמך בפסוק 'יפת א-לקים ליפת'... מתוך כך הותר לתרגם את התורה ליונית…בשעה שאנחנו באים לסגנן את החיים, לתת לחיים צורה חיצונית... לא נעלב אם נצטרך להשתמש בעזרת כחות חוץ בהכנת הצורה החצונית.. (נאום הרב קוק בעת חנוכת בית המדרש למורים של תנועת המזרחי).

-       האם יופי של עולם חוץ דתי יכול לשמש בעולם דתי?

"היהדות שואפת לשלב יופי ואסתטיקה עם הצד הפנימי והרוחני. …אך הסכנה היא שיתר אסתטיקה חיצונית תפגע בצד הפנימי של עבודת ה'.

בארה"ב הפסיקו עם המנהג של בניית בתי כנסת מפוארים מאוד, כיוון שראו שבמקומות כאלו התפילה אינה נראית כמו שצריך. בתי כנסת כאלו מרחיבים דעתו של אדם, אך לא משאירים בה מקום רב לקב"ה. האדם מביט בהוד וההדר ואינו עושה תפילתו תחנונים אלא קבע. במקום שאין מספיק מטען רוחני עדיף לוותר על הצד החיצוני, אולי כך יש סיכוי להתעוררות פנימית. הכוונה בוודאי תפעל טוב יותר בבית כנסת צנוע וקטן מאשר בבית כנסת גדול ומפואר.

רק כאשר המצב הרוחני מתוקן לגמרי אפשר להכניס אלמנטים חיצוניים של אסתטיקה… בעניין זה אמר פעם סופר אנגלי: "הבגדים הפכו אותנו לבני אדם, אך צריך להיזהר שלא יהפכו אותנו לארון בגדים".

(הרב אהרן ליכטנשטיין -סיכום שיחה שהועברה בסעודה שלישית, שבת קודש פרשת תצווה התשנ"ג. השיחה סוכמה ע"י הרב מתן גלידאי. תורת הר עציון, משנת הרא"ל 06.03.1993).

-       לדעתך מה מבדיל בין עיסוק חיובי ביופי לעיסוק שלילי?

-       עד כמה שאלת היופי מעסיקה אותך בחיי היומיום שלך?