חורבן וגאולה 03 - תשעה באב בימינו

תשפ"ד, סמסטר קיץ

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא

סטודנטים יקרים שלום רב

דף זה יעסוק במקומו של יום תשעה באב בזמנינו. ננסה לבחון מהי המשמעות של יום המציין אבל מהעבר הרחוק בעידן שלנו.

שאלות קודם הלימוד

• מה מקומו של אבל על חורבן ירושלים בזמנינו, כשהעיר בנויה?

• האם אנו נמצאים כיום במצב של 'גלות'?

• והפוך, איך מתאבלים על צרה ישנה כשיש לנו צרות עכשוויות ו'טריות' יותר?

• האם תשעה באב זה יום עם משמעות לחילונים, או שזהו יום דתי? 

1. תשעה באב במדינת ישראל;

"הניצחון האדיר ביותר שידעה מדינת ישראל במלחמת ששת הימים עורר שורה ארוכה של שאלות חדשות – פוליטיות, חברתיות, כלכליות ומדיניות. אך דווקא הסמיכות של ששת הימים לתשעה באב העלתה שאלה הלכתית נוקבת: כיצד יש לציין את יום התענית – יום האבל על חורבנם של שני בתי המקדש, וחורבנה של העיר כולה?

את החלל הזה החליט לנסות ולמלא אפרים אלימלך אורבך, מגדולי החוקרים של מדעי היהדות בעת המודרנית, חתן פרס ישראל לשנת 1955 ומנהיג "התנועה ליהדות של תורה". אורבך הציע נוסח מחודש ל"תפילת נחם" – נוסח שיתחשב בגודל השעה.

הנוסח המקורי של "תפילת נחם" שהתווסף אל ברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב נפתח כך:

רחם ה' אלהינו …על ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים …..על פני הנוסח עתיק היומין הציע אורבך את הפתיחה הבאה:

רחם ה' אלהינו … על ירושלים עירך, הנבנית מחורבנה, המקוממת מהריסותיה והמיושבת משוממותה. (חן מלול 'הספרנים' 30.07.17)

"יש ניגוד עמוק, קוטבי, נוגע בשורשי הדברים, בין קידוש יום האבל של תשעה באב לבין חידוש ההווה היהודי במדינת ישראל הדמוקרטית". (משה שנר איש מכללת אורנים. ארץ אחרת 11 יולי-אוגוסט 2002)

שמא תאמרו אין זאת גלות? כלום יש הגדרה טובה מזו לתיאור המצב שאנו שרויים בו אצל אחינו המתנכרים לתורה הקדושה?

… דמנו נשפך כמים, עושקים, רוצצים ומחריבים אותנו, את המוני בית ישראל הכשרים. מה שם יקרא לזה אם לא גלות?

 (ד"ר נתן בירנבוים, כתבנים נבחרים, נצח תש"ג.)

"עם ישראל נמצא מזה שנות אלפיים בגלות ... במקום הדיכוי הפיזי, נתון כיום רובו של העם היהודי בגלות מסוג חדש. הגלות העכשווית זהה לגלות העבר, הרוח היהודית נתונה גם כיום בגלות. 'גלות' משמעותה, כאמור, הגבלת הפוטנציאל של האדם ושל העם. הבורא העניק לעם ישראל 613 מצוות. מצוות אלו מעודדות כיסופים יצירתיים ומסוגלות להפוך את היהודי לבלתי מוגבל. בנוטשו שדה פעולה נרחב זה הוא יוצא לגלות.

בגלות הפיזית פגמו הדיכוי, הדעות הקדומות וההמונים הנבערים ביכולתו של כל יהודי להביע את עצמו באמצעות התורה. בגלות הרוחנית ההשפעות הינן מתוחכמות יותר וסמויות מן העין". 

(אתר ערכים)

• למה לדעתך התפיסה החרדית היא שאנו כיום ב'גלות'?

• האם לדעתך אנו אכן בגלות, או שאנחנו במצב של תקומה כדבריו של שנר?

• האם צדק א.א. אורבך שיש לשנות את נוסח תפילת נחם? 

• האם מצב בטחוני או רוחני-דתי עשוי להפוך את השהות בארץ ל'גלות'?

1. תשעה באב כיום שמייצג את כל הצרות

"קשה לנו להתאבל כראוי על החורבן באופן כללי. חובת האבלות היא עול כבד. האבלות היא מציאות שמכבידה על הנפש היהודית, וזו לא דרך התורה. דרך התורה היא "עַבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" (תהילים ק, ב) - עלינו לשמוח; התורה היא תורת חיים, ומוטל עלינו לחיות בשמחה.

לכן תיקנו חז"ל תקופה אחת של אבלות, שכוללת בתוכה הכל. כאשר אנחנו יושבים על הקרקע בתשעה באב, איננו בוכים רק על חורבנם של שני בתי המקדש; אנחנו בוכים גם על מה שאירע באירופה. אנחנו מזכירים את קהל מגנצא וקהל אשפירא, ואת כל הקהילות המפוארות שהיו ואינם. וכעת אנחנו בוכים גם "על בית ישראל ועל עם ה' שנפלו בחרב" - על כל מה שאיבדנו כתוצאה מהשואה באירופה.

…הכל כלול באבלות אחת". (הרב אביגדור מילר ז"ל)

• לאור הקביעה שתשעה באב הוא יום אבל כללי לכל הטרגדיות הלאומיות, האם זה עונה על השאלה הקודמת לגבי תשעה באב במדינת ישראל?

• האם קביעה זו מקובלת על דעתך? 

1. תשעה באב חילוני

"בליל תשעה באב שבתו התנועה והמסחר בעיר תל אביב. הרחובות לא הוארו. החנויות חוץ מבתי המרקחת היו סגורות. פורצי גדר מבין מוכרי הגזוז, הוכרחו אף הם על ידי הקהל לסגור את סוכותיהם". (עיתון דבר 21.7.1926)

חוק או לא חוק, תשעה באב הוא ממש לא יום אבל לאומי, כפי שיכול לראות כל מי שהולך ביום הזה - בעיצומו של קיץ - לשיט אבובים בנחלי הגליל, או לחוף הים, או לגן החיות. וכן, גם בעלי המסעדות לא מרגישים כנראה את עוצמתו של האבל. בכל שנה נפתחות רבות מהן, למרות האיסור, למרות החוק, למרות הקנס המוטל עליהן. הנה רשימה שהוצגה כאשר אחד העיתונים ביקש לסייע לקוראיו המחפשים מקום פתוח ביום האבל: "אורנה ואלה', 'האנוי', כל קבוצת קיטשן מרקט - "אונזה', "קיטשן מרקט' ו'משייה'... "בראסרי', "הוטל מונטיפיורי', רוטשילד 12', "קרים', 'קופי בר', "הבייקרי'... "צפרה ויטופולופומפו'; 'טוטו', 'קלארו', "פונדק דה לוקס' ו'טראק דה לוקס', דיקסי', "פילדלפיה'..." רוצים עוד? הרשימה נמשכת, אבל אנחנו עצרנו. היא כוללת לא מעט מסעדות שבינתיים נסגרו, אבל לא בגלל

שפתחו את הדלתות בתשעה באב. תשעה באב לא נעשה ליום אבל לאומי. הוא נשאר "יהודי" במובן של "דתי", ולא נקלט היטב במסורת הישראלית החדשה. אולי משום שמציינים אותו בחופש הגדול, כך שמערכת החינוך ותלמידיה פטורים ממנו. אולי משום שאכן מסובך יותר להתאבל על בית מקדש שרבים מעדיפים שלא ישוב. אולי משום שיש קושי באבל על חורבן ירושלים בעיבורה של ירושלים הבנויה יותר מאי פעם. (יהדות ישראלית, ש'רוזנר וק' פוקס, 2018, עמ' 92)

• מדוע לדעתך נוצר כזה שינוי בין תשעה באב ב1926 לתשעה באב בשנות האלפיים?

"גם ניסיונותיהם של מנהיגים אידיאולוגים בעלי שיעור קומה, כמו ברל כצנלסון, לשמור את תשעה באב בתודעת הכלל היהודי עלו בתוהו. 

זה סיפור מוכר למדי. כצנלסון הזדעזע כאשר גילה שתנועת הנוער המחנות העולים הוציאה את חניכיה למחנה קיץ "באותו לילה שבומבכה ישראל את חורבנו, את שעבודו ואת מרי גלותו." במאמר שכתב

בעקבות האירוע ההוא לעיתון "דבר", תהה "מה ערכה ומה פריה של תנועת שחרור שאין עמה שורשיות ויש עמה שכחה."

ובהחלט, זה היה מאמר נוקב, אך השפעתו על המציאות מוגבלת. בתנועת הנוער כנראה לא התרגשו ממנו כבר אז. תשעה באב - טענו אנשי התנועה, ואיתם עוד רבים …הוא אירוע דתי. כחילונים, אין להם עניין בו". (יהדות ישראלית, שם)

• איך בכל זאת ניתן למצוא משמעות אקטואלית כלל ישראלית ליום הזה?

• 
  

"אחרי זאת פרצו כנחל ברחובות, והכו בחרב את כל הנופל בידם, והמיתו אנשים לאין מספר, ושרפו את הבתים באש על הנמלטים בתוכם ... ומצאו את החדרים מלאים חללי רעב ... וכל הנמצא נדקר בידיהם. הם הקימו תלי חללים ברחובות והציפו את כל העיר במצולת דם, עד אשר כיבה הדם את הלהבה במקומות רבים.

התיאור ה'שואתי' של חורבן בית המקדש, מתוך הספר "מלחמות היהודים", היכה בשנה שעברה בדב קלמנוביץ', שלפתע הבין כי תשעה באב הוא זמן זיכרון לא רק של אבנים אלא גם של אנשים. "באותו רגע רציתי לזעוק את זעקת כל אותם הרוגים שנעלמו מהשיח ומהמחשבה", הוא משחזר, ומחר גם יקיים. כשמאחוריו שלושה ניסיונות מוצלחים לחבר את הציבור החרדי ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, פונה קלמנוביץ', יחד עם ארגון "זוכרים" שבראשותו, למיזם הבא: תחת הכותרת "תשעה באב בסגנון אחר" יארח מחר "תיאטרון החאן" הירושלמי את הטקס האלטרנטיבי הראשון של הארגון לציון חורבן הבית, הפעם בניסיון לדבר דווקא אל הציבור החילוני. את צמד המילים 'בית המקדש' כמעט שלא תמצאו במודעות ובניירות העמדה שהוכנו לקראת האירוע - מוות, רצח עם, עבדות, רעב ושכול דווקא כן.

 אחרי הרבנים ישראל מאיר לאו, יצחק דוד גרוסמן ומרדכי אלון, שחיברו בימי הזיכרון האחרונים גם את הציבור החרדי לחללי צה"ל, יהיה זה מחר הפילוסוף פרופ' אסא כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל ואב שכול בעצמו, שינסה לקשור את הציבור הכללי לתשעה באב, באמצעות דיון על אבל אישי, לאומי ועולמי. (קובי נחשוני 22.7.2007 אתר ynet)

סיכום

תשעה באב בזמן כזה מעורר שאלות רציניות ומנוגדות. מה מקום לציון חורבן בתוך בניין, ומה מקום לאבל ישן כשההווה מאתגר כל כך. ומעל הכל מהי המשמעות של יום כזה לאנשים לא דתיים. תקוותנו שהמקורות השונים נתנו פתח רחב לדיון פורה. 

לסיום נבחא כאן את "קינת בארי" שחוברה במלחמה הנוכחית על חורבן בארי בשביעי באוקטובר הנורא. 

קינת בארי - יגל הרוש

אֵיכָה בְּאֵרִי / הָפְכָה לְקִבְרִי

וְיוֹם מְאוֹרִי / הָפַךְ שְׁחוֹרִי

וְהֻשְׁחַת כָּל פְּרִי / וְנֶהְפַּךְ שִׁירִי

עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי

אֵיכָה תּוֹרָה / עֲרוּכָה וּסְדוּרָה

וְכָל פְּאֵרָהּ / לֹא עָמַד לְעֶזְרָה

וּבְיוֹם הֲדָרָהּ / הֻשְׁחַת תָּאֳרִי

עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי

אֵיכָה יִשְׂרָאֵל / בְּיוֹם קְרוֹא אֵל

וְחַיִּים שׁוֹאֵל / וּמְהוּמָה קִבֵּל

זָקֵן וְעוֹלֵל / בְּדַם מִתְגּוֹלֵל

וְחַגּוֹ חִלֵּל / אוֹיֵב אַכְזָרִי

עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי

אֵיכָה אִמָּהוֹת / וִילָדוֹת וּנְעָרוֹת

בִּשְׁבִי מוּלָכוֹת / כְּבִימֵי פְרָעוֹת

וְנִפְרְצוּ גִּדְרוֹת / צֹאן יְשָׁרוֹת

וּפָסְקוּ מְחוֹלוֹת / וּנְגִינוֹת מְשׁוֹרְרִי

עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי

וְאֵיכָה אֶתְמַהּ / בּוֹרֵא רוּמָה

עַד אָן אֻמָּה / תִּהְיֶה מְהוּמָה

עַד אָן קוֹמָה / תֻּשְׁפַּל אֲדָמָה

וְעַתָּה קוּמָה / לְהָאִיר נֵרִי

וּבְעֵין רַחֲמֶיךָ / תְּרַפֵּא שִׁבְרִי

וְעֵינִי הַנּוֹבַעַת / תַּשְׁקֶה בְּאֵרִי

בתקווה שהימים האלה ייהפכו במהרה לששון ולשמחה