תשפ"ד, סמסטר א'.
בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.
תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב'; חומר ורוח
סטודנטים יקרים שלום רב
אחת הסוגיות המחשבתיות שמעסיקות את האנושות מאז ומעולם היא שאלת החיבור והאיזון בין חומר לרוח. שאלה בעלת משמעות רבה מבחינה דתית, פסיכולוגית וחברתית. בחיי היומיום שלנו כולנו מתמרנים בין דרישות החומר לשאיפות הרוח ומנסים לפעמים לפשר ביניהם.
בדפים הבאים נביא על קצה המזלג מקורות מארון הספרים שלנו ונראה את תפיסת העולם שלהם ביחס לסוגיה זו.
שאלות לפני הלימוד
- איפה המתח בין חומר לרוח פוגש אותך בחיים שלך?
- לדעתך, האם החברה והסביבה שלך נותנים משקל רב מדי לחומריות? או להיפך?
מקורות - חומר ורוח בתנ"ך.
"בראשית ברא אלו' את השמים ואת הארץ".
(בראשית א א)
"השמים שמים להשם, והארץ נתן לבני אדם".
(תהלים קטו טז)
- האם יש כאן חלוקה דיכוטומית בין הרוח (השמים), לחומריות (הארץ)?
חקלאות בתורה
את היחס החם של התורה לחיי המעשה ניתן לראות במרכזיות של החקלאות בפרשיות ובמצוות. כך למשל החגים מכוונים לזמנים משמעותיים בעבודת השדה, כמו חג הקציר (שבועות) בקיץ, וחג האסיף (סוכות)בסתיו. האסיף - לפי התורה אמור להביא את האדם לשמחה גדולה, כמו שמתואר בפסוקים;
"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך, ושמחת בחגך…כי יברכך השם אלו' בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח" (דברים טז)
גם בפרשת ביכורים במהלכה מביא החקלאי את הפרי הראשון שביכר לבית המקדש, נקרא איש האדמה להשתמש ביבולו הפרטי ב…שמחה;
"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלו' ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך" (דברים כו יא).
אכילה ושתיה
במעמד הר סיני, לצד הקולות והברקים מופיע פסוק שמתאר גם משהו שונה לחלוטין;
"ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו, ויחזו את האל' ויאכלו וישתו". (שמות כד יד)
ואם במקרה הזה אין הוכחה שהתורה מתייחסת לזה בחיוב ואולי אפילו בשלילה, הרי שבספר נחמיה (ח י) מופיעה האכילה והשתיה כאמצעי לציון קדושה;
"לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים… כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות השם היא מעוזכם".
שאלה:
- האם איסורי התורה המוכרים לך, באים לשלול את החומר?
לקראת סיום פרק זה, נחשו מי כתב את המשפטים הבאים;
"אינני מוצא בתנ"ך [...] שני עולמות נפרדים: עולם של חומר לחוד ועולם של רוח לחוד…ברכות התורה כוללות ברכת שדה ועיר, ברכת [פרי] בטן ואדמה, פרי הבהמה ושְׁגַר האלפים וְעַשְׁתְּרֹת הצאן, ברכת טנא ומִשְאֱרֶת, ברכת גבורה וניצחון נגד כל האויבים הקמים עליו, ברכת אָסם [התבואה] ומשלח יד וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".
לסיכום, ספרו זה לזה : האם אתם בחייכם האישיים מרגישים איזון נכון בין חומר לרוח? מה הייתם רוצים לעשות אחרת אם בכלל?
Comments