top of page

זהות מגזרית - 06 - זהויות עדתיות

תשפ"ד, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב' : זהויות מגזריות בישראל.

 

סטודנטים יקרים

בדפים הקודמים עסקנו בהבדלים מגזריים בחברה הישראלית. במידה מסויימת מגזר ניתן לבחירה ולשינוי.  דף זה יעסוק בעדתיות, דבר שעליו אין לנו כלל השפעה, אך יכולים אנו לצמצם את ולהשפיע על הפערים הבין עדתיים בחברה.

 

 

שאלות קודם הלימוד

-       ספרו אחד לשני : מה המוצא העדתי שלי?

-       עד כמה הזהות העדתית חשובה לך? האם יש לי גאווה בה? רגשות אחרים?

-       עד כמה המוצא העדתי חשוב לסביבה שלך? באילו הקשרים הנושא עולה מול אנשים?

-       האם לדעתך ראוי להשאיר את הייחודיות העדתית, או שכאן בארץ כולם צריכים להיות יחד?

 

מקורות

 

1- הפער העדתי בקום המדינה

"השסע העדתי, המכונה גם "השֵד העדתי", הוא מונח רווח לתיאור הלך רוח של קיטוב בחברה היהודית בישראל. בבסיס השסע פערים תרבותיים בין האשכנזים ליוצאי ארצות האסלאם והבלקן, שהולידו מציאות של יחס עדתי מפלה שהתקיים למן תקופת היישוב… ויש שהציעו עד ימינו אנו".

[ויקיפדיה]

”תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות.

[דודו טופז, עצרת בחירות של המערך 1981]

אודה ואתוודה לפניכם, עד הבוקר לא שמעתי את המילה ״צ׳חצ׳חים״ ולא ידעתי מה פירושה…כולנו יהודים. כולנו אחים. כולנו לוחמים. בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת….אשכנזים? עירקים? יהודים!!! אחים!!! לוחמים!!!

[מנחם בגין מגיב לדודו טופז]

-       במבט לנאום הצ'חצ'חים של שנות השמונים, האם לדעתך השיח העדתי בישראל השתפר מאז? הידרדר? נשאר אותו דבר?

-       האם זכורה לך התבטאות דומה בתקופתינו?

 

2- הפער העדתי כיום

"ברוכים הבאים למסע, אתם מוזמנים להצטרף. המזוזה מצד ימין, אפשר לתת לה נשיקה קטנה, אבל רק אם זה בכֵּיף שלכם. תרבחו ותסעדו, שתו משהו חם, קחו לכם משהו מתוק, אפשר לטעום גם מהדוכן של החריפים. תפסו מקום על הברזלים המטפוריים שעליהם נגזר על ישראל השנייה לשבת לנצח. הסתכלו על המסך, האנשים האלה שתראו מדברים עם הידיים לא מנסים לאיים עליכם חלילה, אלא לחבק אתכם, והדבר המפחיד ההוא, ששכנעו אתכם שהוא "שד עדתי", הוא לא שד, הוא "פיית שוויון וצדק חברתי" הנושאת בכנפיה בשורה של מתינות וסובלנות. ונסו – בבקשה בבקשה – להיות קשובים. כבר מתחילים. נא לשבת. מותר לעשן.

"תיאוריית ישראל השנייה", מספרת מצד אחד את סיפורה של הבשורה המזרחית המתוקה שהציעה ישראל השנייה, ומצד אחר את סיפור הדיכוי המר שלה ואת המהלכים שננקטו על מנת לדכא אותה".

[אבישי בן חיים, בספרו 'ישראל השניה']

שנים אחרי שהשד העדתי נראה כנכנס חזרה לבקבוק, ואחרי שהאפליה של עדות המזרח נראתה כנושא שאבד עליו הכלח — השיח הכלכלי בעשור האחרון מתמקד באי־שוויון של החרדים והערבים, ולא של המזרחים דווקא — הפילוג שיצרו ארבעת סבבי הבחירות האחרונים החזיר את הנושא למוקד תשומת הלב. מפא"י ההיסטורית, שכבר 40 שנה אינה בשלטון, והאיבה לאליטות השמאלניות חזרו לאופנה, יחד עם עליית קרנו של בן חיים גם בתקשורת.

רק שלא בטוח שהאופנה הזאת מבוססת… כלל לא בטוח שהשד העדתי והאפליה העדתית עדיין קיימים. מחקרים שנערכו במהלך השנים לימדו על צמצום הפערים והאפליה בין מזרחים לאשכנזים כמעט בכל התחומים. שיעור הנישואים המעורבים הלך ועלה לאורך השנים, הפער הגדול בילודה בין נשים אשכנזיות ומזרחיות נמחק כליל כבר בשנות ה–70, הפער בגיל הנישואין נמחק גם הוא כבר בשנות ה–80. אפילו הייצוג בכנסת השתווה כבר בסוף שנות ה–90, והתקבצות דווקא בערי פריפריה מרוחקות גם היא הלכה והשתנתה.

[מירב ארלוזורוב, דה מרקר 2.4.21]

 

90 אחוז מהשופטים בביהמ"ש העליון, וגם המצב באקדמיה לא מזהיר, נגידי בנק ישראל, פרקליטי המדינה, היועמ"שים. המחקר האמפירי צועק אלייך, 'פתחי את החלון והסתכלי!' איפה שיש כוח - יש שמאל חילוני אשכנזי".

[גלית דיסטל אטבריאן, ח''כית מטעם הליכוד, 2023]

 

-       לדעתך, עם מי הצדק? עם אבישי בן חיים וגלית דיסטל הטוענים בתוקף שגם כיום ישנם פערים עדתיים בין ישראל הראשונה לשניה, או עם המחקרים המצוטטים בכתבתה של מירי ארלוזורוב המציגים צמצום פערים?

-       איך לדעתך ישפיעו האירועים האחרונים - הכאוס הפוליטי והמלחמה הנוכחית - על נושא זה? ומה צופן לנו העתיד בשאלת העדתיות בישראל?

-       האם יש סתירה בין ייחודיות עדתית לבין אחדות כלל ישראלית? איזה סוג שיח ניתן לייצר בהקשר הזה?

 

 

 

 

פוסטים קשורים

Comments


bottom of page