top of page

זהות מגזרית - 03 - שורשי החרדיות

תשפ"ד, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב' : זהויות מגזריות בישראל.

 

סטודנטים יקרים

אחרי שלמדנו קצת מעולמם של החילונים והדתיים בישראל, הגיע זמנם של החרדים לעלות על שולחן הלימוד המשותף שלנו.

המגזר החרדי, שמהווה כ13 אחוז מהאוכלוסיה, מעסיק רבות את התקשורת והפוליטיקה הישראלית בימי שגרה ובזמני חירום כאחד. אך בעוד העיסוק הציבורי מתמקד בתמורות ומהלכים בחרדיות בת ימינו, ננסה היום לגעת בשורש. בטעימה קצרה על קצה המזלג מהמרכיבים היסודיים שעליהם נבנתה החברה החרדית באירופה ולאחר מכן בישראל.

שאלות לפני הלימוד:

-       לו התבקשת לבחור שלושה ערכי יסוד שמרכיבים את ההשקפה החרדית, מה הם היו?

-       האם ערכים אלו מתנגשים אצלך עם אמונות אחרות/ערכים אחרים?

-       האם החרדים הוסיפו על ערכי התורה? ואם כן, למה?

מקורות:

האמנציפציה שפשתה במאה ה19 באירופה, במסגרתה קיבלו היהודים זכויות אזרחיות, לא שימחה את הרב משה סופר, רבה של פרשבורג, שנחשב אחד מהוגי הדעות המייסדים של התפיסה החרדית. וכך הוא  כותב [דרשות חתם סופר חלק ב]:

"ב' מיני גלויות [ישנם]. אם מכבידים עולם על ישראל…זה גורם לבטל מעבודת השם ולשבר הגוף והנפש. ולפעמים הצרה בהיפוך, שהמלכות נותן חירות לישראל ומגביהם ומקרבם. וצרה זו גדולה מהראשונה.. שאז כל מגמת ישראל להתקרב אל שרי מלוכה וללכת בחוקותיהם ולעזוב תורה ומצוות מרצונם"..

אך לא רק מהתערבות עם הגויים חשש החתם סופר, אלא גם שינויים פנים יהודיים הטרידוהו. כפי שנראה מהשימוש הרווח שעשה החתם סופר בהלכות דלהלן, שהפכו עם השנים למוטו של ההשקפה החרדית.

הלכה א: "החדש אסור מן התורה" [משנה מסכת ערלה ג ט] - פירוש הלכה זו, שהיבול החדש אסור באכילה עד יום הקרבת העומר בבית המקדש.

הלכה ב: "כל המשנה ידו על התחתונה" [מסכת בבא מציעא ו ב] - פירוש הלכה זו, שכל המשנה מתנאי חוזה שהוסכם זכויותיו פוחתות ביחס לזה שלא שינה כלום מההסכם.

את שתי ההלכות הללו, אחת מהלכות זרעים ואחת מדיני ממונות, גייס החת''ם סופר כדי לנסח את יסודות השמרנות החרדית:

"מנהג ישראל תורה היא. והכלל, החדש אסור מן התורה.. והישן ומיושן משובח ממנו". [חתם סופר יורה דעה סימן יח]

"בונין תיבה באמצע בית הכנסת… וכל המשנה ידו על התחתונה". כך ענה החתם סופר [אורח חיים סימן כח] לשואל שביקש לדעת האם מותר להזיז את הבימה לסוף בית הכנסת במקום במרכזו.

-       שאלה לדיון ביניים:

איך באים לידי ביטוי יסודות השמרנות והבדלנות מבית מדרשו של החת''ם סופר בחרדיות בת ימינו?

 

ומפרשבורג לבני ברק, אל אבי החרדיות בישראל, החזון איש:

"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות….אם אין קיצוניות - אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה. רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים, כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים…ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד: כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה, אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות…מה עלובה הבינוניות הסואנת בוז לקיצוניות". [אגרות חזון איש, ח"ג איגרת סא]

-       [הדגשה חשובה: דברי החזון איש מכוונים לגבי חינוך מקסימלי ופרפקציוניסטי לתורה ומצוות בעולם החרדי. אבל ביחס לחילונים ולמדינה לא דגל החזון איש בקיצוניות אלא בפרגמטיזם]

 

חברת הלומדים

'חברת הלומדים' הוא מונח בסוציולוגיה שטבע פרופסור מנחם פרידמן, המתאר תופעה שבמסגרתה הזרם המרכזי של החברה החרדית בישראל דוגל בהכוונת הגברים לייעד את כל חייהם ללימוד תורה בישיבות ובכוללים. [ויקיפדיה]

מסכת ברכות דף לה: רבי שמעון בר יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים… אמר אביי, הרבה עשו… כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן. [כלומר, לא הצליחו לעמוד בכך]

"הנה הנושא של אברכי הכוללים אשר זכו שתהא תורתם אומנותם הוא גם כן מפלאי הדור שקשה מאוד להבין אותו בשכל פשוט, איך לפתע פתאום קרה ברוך השם שינוי כה מהפכני ההולך ומתגבר …כשרוב האברכים נשארים באוהלה של תורה וזוהי מגמת חייהם". [הרב שלום נח ברזובסקי האדמו''ר מסלונים, נפטר ב2000]

דיון וסיכום:

-       מתוך ההדגשים שהכרנו היום (בדלנות, שמרנות, פרפקציוניזם הלכתי-תורני וחברת לומדים), מה מתוכם החברה החרדית משמרת כיום? האם במהלך השנים החברה החרדית שינתה את ערכיה? האם ערכים אלה משותפים לקהילות השונות במגזר?

-       לאור מה שלמדנו, האם יש מקום לשילוב חרדים בציבור הכללי?

-       במידה וכן, איך יישמרו ערכי היסוד החרדיים בתוך תהליך השילוב?

-       במידה ולא, איך ניתן לקיים חברה ישראלית אחת לנוכח הפערים?

 

 

 

 



פוסטים קשורים

bottom of page