top of page

זהויות מגזריות - 04 - חרדיות היום

תשפ"ד, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב' : זהויות מגזריות בישראל.

 

סטודנטים יקרים

במפגש הקודם למדנו על יסודות ההשקפה החרדית, למן החתם סופר ועד החזון איש. למדנו על קידוש הבדלנות והשמרנות, ועל טוטאליות הלכתית ותורנית שהשיא שלה מתבטא בחברת הלומדים במגזר.

כעת, ניגע בקצרה בשאלה 'מה קורה בשטח'. איך נראית החרדיות הישראלית עשרות השנים אחרי שהתגבשה בישראל.

 

שאלות קודם הלימוד

-       האם המגזר החרדי כיום מגשים את המטרות ששם לעצמו?

-       האם השתנו העמדות החרדיות במשך השנים?

-       מהם האתגרים של החברה החרדית כיום?

 

מקורות

 

  1. היציאה לעבודה

 

"שיעורי התעסוקה הנמוכים יחסית בקהילה החרדית, לצד הריבוי הטבעי הגבוה שלה, מעמידים את המשפחות החרדיות עם שיעורי העוני הגדולים ביותר בקרב הציבור היהודי בישראל. מסיבות שונות, המצב הכלכלי של המשפחות החרדיות נמצא בירידה, ומערכות הרווחה הפנימיות של הקהילה החרדית מתקשות להמשיך ולהתמודד עם המצוקות הקשות". (הרב בצלאל כהן, 2015)

 

"מי שלא רואה את עצמו יושב ולומד 10 שעות ביום, או שאין לו היתכנות כלכלית, או שרוצה להגשים את עצמו בעולם המעשה - מותר לו לבחור לעצמו צורת חיים אחרת... ולא רק שמותר לו אלא כך הוא מגשים את ההתנהגות האולטימטיבית כפי שכותב השו"ע - כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עמה עוון. ואף אחד לא יכול להעז ולומר שאין זו התנהלות לכתחילה. זה לכתחילה וכך מצווה ההלכה.".

(הרב דוד לייבל בנאום לבני קהילות החרדים העובדים. יוני 2023)

 

"לא לדבר על העבודה שאתה עובד שזה משהו, תגיד, אני מסכן שאני עובד, הבן שלך צריך לשמוע שאתה מסכן שאתה עובד, לא שזה משהו".

[חכם שלום כהן בכנס לחרדים עובדים]

 

 

 

 

  1. הבדלנות החרדית בעידן הטכנולוגי;

 

רשת האינטרנט, המקפלת את העולם כולו בכף היד ומאפשרת לאדם להביט מסוף העולם ועד סופו, מאיימת למוטט את החומות הווירטואליות שהוקמו סביב החברה החרדית בעמל כה רב. היא מוצאת את עצמה חשופה לפתע לתרבות החילונית בעוצמה גבוהה. בנעורינו, מי צפה אי-פעם בטלוויזיה חילונית? לידי מי התגלגל אי-פעם עיתון "הארץ"? פגישות עם תרבות המערב אירעו רק לעתים נדירות: באוטובוס מזדמן, בביקורים אצל הדודה, בתור אצל האורתודנט. המעטים שהיו עוקבים אחר שידורי ספורט היו נאלצים לכתת את רגליהם לקיוסק קרוב, או להאזין בדריכות למקלט הרדיו. החרדי מן השורה לא צפה מימיו בסרט קולנוע. המושגים שלו על העולם החילוני התקבלו מנסיעה משותפת באוטובוס ושלטי חוצות באיילון.

לחלק מכובד מאד של הציבור החרדי בימינו נשמע תיאור זה כמעט פרה-היסטורי. איני מדבר על אלה המכונים לפעמים "חרדים חדשים", אלא על משפחות חרדיות למהדרין, המדקדקות בכל הידורי החרדיות ושולחות את ילדיהן למוסדות המובחרים ביותר. כמה בחורי ישיבה "נורמליים", מישיבות מן השורה, לא ראו סרט מימיהם? וזהו קצה קרחון. עם קרוב ל-50% בתי אב בעלי חיבור לאינטרנט, חומות ההתבדלות של החברה החרדית הולכות ומאבדות מהאפקטיביות שלהן. הידע זורם ומחלחל. קישורים רצים. סרטונים מתגלגלים מפה לשם ומשם לפה. אם לך אין סמארטפון, הרי שלחברך יש.. אם אתה או חברך מחוברים לסינון הגבוה ביותר, הרי שהחברים לקבוצת ה"וואטסאפ" דואגים לעדכן בכל המעניין. וכל ה"מעניין" הולך ומתרחב. אישה חרדית שמדליקה משואה. מעניין. נאום של ראש הממשלה שיש בו נגיעה לעולם החרדי או לדת. גם מעניין. סדרת טלוויזיה חילונית העוסקת בציבור החרדי. מעניין מאד. תחקיר על עולם הישיבות. מרתק.החומות נפרצות, והנאשם המידי  הוא לא אחר מאשר ה"אינטרנט". 

[הרב יהושע פפר]

 

"למרות המחאה והביקורת הפנים-חרדיות על הסכנות הטמונות באינטרנט, הנתונים מלמדים ששני שלישים מאוכלוסייה זו גולשים ברשת. עם זאת שיעור הילדים והנוער (מתחת לגיל 18) שמשתמשים באינטרנט עומד על 13% בלבד בקרב הנשאלים החרדים - נמוך בהרבה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (75%).

(ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר. דצמבר 2021, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

 

"מכשיר האינטרנט הוא יצרא דעבודה זרה וגילוי עריות בדורנו והוא חורבן גדול בישראל ורבים חללים הפילה עד שאול תחתית רח"ל ואין בית אשר יש בו את המכשיר הנ"ל ולא נכשלו בו בעבירות חמורות מאוד וכבר משפחות שלימות ובתים מלאים כל טוב נהרסו מזה רח"ל דבר ברור ופשוט שלהשתמש במכשיר הנ"ל בלי שום חסימות והכשרים לית אין שום היתר, לא היתר צורך פרנסה ולא שום היתר אחר".

"בענין כלי המכונה אינטרנט אשר רבים חללים הפילה, ובאשר מרן החזן איש זצ"ל פסק על גיוס בנות יהרג ואל יעבור, והנה הכלי המשחית הזה הוא הרבה גרוע יותר, ובוודאי גם בזה יהרג ואל יעבור"

[הרב חיים קנייבסקי, 2012]

 

 

  1. יחס החרדים לצבא במלחמת חרבות ברזל

 

"הטלטלה הנוראית שעוברת ישראל בימים אלה, מאז פרוץ המלחמה, עשויה להביא לשינוי גם באחד הנושאים הכי נפיצים בחברה, שאלת גיוס החרדים לצה"ל". (משה ליפשיץ, מקור ראשון 10.10.23)

 

"אני מזהה ביקוש אדיר בקרב חרדים… לעבור הליך חיול מהיר ולהצטרף למערך המילואים במלחמה…מדובר להערכתי באלפים שישמחו להתגייס ולהצטרף למאמץ המלחמתי… אני עומד בקשר עם גורמים בצבא כדי לקדם זאת".

(אריה ארליך, עורך עיתון משפחה הפופולרי במגזר)

ואכן כלי התקשורת פרסמו ש"כ-2,000 חרדים פנו לצה"ל במטרה להתגייס למלחמה".

 

"נרצה או לא נרצה, כחברה מוסרית וכמגזר שהתורה היא נר לרגלו, אנחנו מוכרחים לקחת חלק ממשי, נרחב וקבוע בשדה הקרב ולשאת בנטל העול הפיזי והרגשי. הוסללנו בגיל צעיר ושלא מבחירה לתוך דרך ערכית מסוימת, ולא ידענו כי ביום מן הימים היא תגבה מאיתנו את מחיר חוסר הבושה והעמידה מן הצד".  (הרב ד"ר בניהו טבילה)

 

תגובת גדולי הדור החרדיים:

"ידעו לומדי התורה ועמם כל החרדים לדבר השם כי אין לנו אלא לימוד התורה. המתעסקים בפעולות אחרות מושכי לבבות רפופים המדמים כי בהם תשועתנו מכל הצרות והסכנות האופפות אותנו ידעו כי רבה משוגתם ורב היזקם לעצמם לילדיהם ולבני ביתם ולאחרים. עזבו עזבו את משוגות ורעיונות ודמיונות ליבותיכם ושובו אל השם בתורה, לימודה וקיומה".

[הרב דב לנדו]

 

"הלב שותת דם על הדיבורים הנשמעים בשולי המחנה, שכביכול בעת צרה כזו שכלל ישראל בסכנה, צריכים ללכת ולסייע ולצאת מכותלי הישיבה. מי שמדבר דיבורים כאלו אינו שייך כלל לידיעה מהי תורה

כל המבצעים השונים והמשונים חלק מהם זה הכל יחסי ציבור, חלק יש בהם איזה תועלת, אבל לא זה מה שיגרום לכלל ישראל לעמוד במצב הקשה הזה, ולהגיע למצב שאויבינו לא יכריעו אותנו, רק מכוח התורה כלל ישראל ינצל".

[הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון]

 

 

סיכום ודיון

-       לאור הנתונים והקולות שקראנו היום, לאן מועדות פניה של החברה החרדית בעתיד?

-       בין קולות השינוי במגזר לקולות השימור, מי ינצח?

-       איך והאם ישפיעו שינויים אלה על כלל החברה בישראל?

 

 

 

Comments


bottom of page