top of page

זהויות מגזריות 00


 

תשפ"ד, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב' : זהויות מגזריות בישראל.

 

סטודנטים יקרים שלום רב

אנו מצויים בעיצומה של תקופה היסטורית קשה ומשמעותית לעם היושב בציון. אמנם חזרנו במידת מה לשגרת הלימודים אך קולות המלחמה, הכאב והאבדון עדיין ברקע.


לצד זאת, המצב הקשה הביא איתו גם את קול האחדות ואת היכולת לייצר לכידות בין גווניה השונים של החברה הישראלית. אין מתאים מימים אלה לעסוק באומץ בשאלות הזהות החברתית במדינת ישראל המתמודדת מול מבקשי נפשה. שאלות שהעסיקו רבות את הוגי הדעות של החברה בישראל במשך כל השנים, ועכשיו קיבלו משנה תוקף.


בחלק הראשון של התכנית עסקנו באופן כללי בשאלות של זהות, לאום וחברה. במהלך סמסטר זה נעסוק בצורה ספציפית יותר במגזרים השונים המרכיבים את הפסיפס הייחודי שלנו, אפיונם ומשמעותם.


שאלות לפני הלימוד

-        אם היו מבקשים ממך לחלק את החברה היהודית בישראל ל3 קבוצות מגזריות, מה היתה החלוקה שלך?

-        האם - בחלוקה שיצרת - מגזר אחד מכיר בלגיטימיות של המגזר השני ורואה נחיצות בקיומו?

-        האם הינך מרוצה מהתשובה שהתקבלה אצלך לשאלה הקודמת?


מקורות


פרקי אבות פרק א משנה ב:

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד

עַל הַתּוֹרָה

וְעַל הָעֲבוֹדָה

וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים


הפירוש המקובל למשנה זו הוא ש"תורה", היא לימוד התורה וקיום מצוותיה, ו"עבודה", היא עבודת הקרבנות. אך הרב ישראל ליפשיץ (רב גרמני, מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה19) הביא בספרו "תפארת ישראל- יכין ובועז" פירוש אחר למשנה זו;


"דתכלית בריאת האדם הוא שישלים נפשו בג' דברים (א) בהשכלה, לאסוף חכמות, והוא חיוביו לעצמו. (ב) בשמירת המצות. והוא חיוביו להקב"ה..: (ג) ובמדת החסד ונדיבות, והוא חיוביו לחבירו. וכולם כללם התנא בדבריו. דתורה היינו ההשכלה, דהיא עומדת בראש כל החכמות וכולם כלולות בה. ועבודה, הוא עבודת ה' לשמור מצותיו. וגמילות חסדים הוא חיוביו לחבירו… והנזהר בג' אלו יתרומם ויתנשא בעולם הזה ובעולם הבא".


שאלה לדיון ביניים;

-        לאור פירוש זה האם יש במשנה הכרה בערכים חוץ דתיים שעליהם העולם עומד?


הרב קוק במאמרו המפורסם על "שלושת הכוחות" (אורות התחיה פרק יח) כותב;


"שלשה כחות מתאבקים כעת במחנינו…הקודש, האומה, והאנושיות. אלה הם שלשת התביעות העיקריות, שהחיים כולם, שלנו ושל כל אדם, באיזו צורה שהיא, מורכבים מהם….לא נמצא ולא נוכל למצוא שום צורה קבועה של חיים אנושיים, שלא תהיה מורכבת משלשתם. ההתמזגות הדרושה של שלשה התביעות הגדולות הללו מוכרחת היא לבא בכל קבוצה, שיש לה תקוה של חיים עתידיים….

יסודתו של הפירוד הוא בצדדים השליליים שכל כח רואה בחברו… שלשת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוכסית, כמו שרגילים לקראתה, הנושאת את דגל הקודש, טוענת באומץ, בקנאה ובמרירות, בעד התורה והמצוה, האמונה וכל קודש בישראל: השניה היא הלאומית החדשה, הלוחמת בעד כל דבר שהנטיה הלאומית שואפת אליו…השלישית היא הליברלית, שהיתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק ועדיין ידה תקיפה בחוגים רחבים, היא אינה מתכנסת בחטיבה הלאומית ודורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד. הדבר מובן, שבמצב בריא יש צורך בשלשת הכחות האלה גם יחד, ותמיד צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא הזה, אשר שלשת הכחות הללו יחד יהיו שולטים בנו בכל מלואם וטובם.

כי הקודש, האומה והאדם, יתדבקו יחד באהבה אצילית ומעשית…ויחד יתוועדו היחידים וגם הסיעות.. בידידות הראויה, להכיר בעין יפה כל אחד את התפקיד החיובי של חברו".

 

ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון;

"בכור ההיתוך של אחווה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים והנפסדים, יימחקו המחיצות העדתיות, (דוד בן-גוריון. ייחוד וייעוד, משרד הביטחון, 1971)

 

שאלות לדיון;

-       האם הרב קוק ובן גוריון שואפים לאותה מטרה חברתית?

-       עם איזו גישה אתה מתחבר? שיתוף הפעולה בין הכוחות, או כור ההיתוך?

 

עשרות שנים אחרי שנכתבו דבריהם של הרב קוק ובן גוריון, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין אומר ב"נאום השבטים" המפורסם שלו;

 

"תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או 'שבטים' מרכזיים שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים…

אנו מוכרחים לשאול בכנות, מה משותף לכל המגזרים הללו? האם יש לנו שפה אזרחית משותפת, אתוס משותף? האם יש לנו מכנה ערכי משותף שבכוחו לחבר את כל המגזרים הללו יחד, במדינת ישראל?"

 

שאלות לדיון וסיכום;

-       האם החלוקה המגזרית תורמת לעם או מפריעה להתקדמותו?

-       המצב הנוכחי בישראל משקף את חזונו של הרב קוק, בן גוריון, או אף אחד מהם?

-       בידי מי המפתח להביא לאוטופיה שהמנהיגים שאפו אליה?

-       האם חל שינוי משמעותי בחלוקה המגזרית בעקבות אירועי השביעי לאוקטובר?

 

 

 

 

 





 

פוסטים קשורים

header.all-comments


bottom of page