top of page

השבת 04 + 05 - השבת הציבורית במדינת ישראל

בס"ד


תוכנית 'בליבה חומה' תשפ"ג 2023 סמסטר קיץ

פרויקט 'בתי המדרש' חלק 2 - דפי מקורות מס' 5-4 - 'שבת בפן הציבורי'



'מכתב הסטטוס קוו'
































מסמך זה הינו העתק של מכתב 'הסטטוס קוו' המפורסם, שעל בסיסו מתנהלות רוב המתכונות, המפגישות בין דת למדינה עד היום.


שאלות מנחות:

  1. קראו וסקרו את הרקע ההיסטורי לגיבוש הסכמות העולות במכתב הנ"ל

  2. האם הרקע ההיסטורי עודנו רלוונטי ויש להמשיך ולכבד הסכמות אלו ולהתנהל על פיהן?

  3. האם ההסכמות העולות עודן רלוונטיות בימינו או שיש לשנותן/להתאימן במידה זו או אחרת?



בס"ד


" רוח האמנה ותמצית ההצעות במטרה לקדם את הסולידריות היהודית ואת תחושת האחדות ושותפות הגורל בין מרכיביו השונים של העם היהודי בכלל ובמדינת ישראל בפרט ואת הכבוד לכל אחד ממגזריו ומאמונה גמורה בשני העקרונות - שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי על המשתמע מכך, ושמדינת ישראל היא מדינה שהשוויון לכל אזרח והכבוד המלא לזכויותיו כאדם הם נשמת אפה - אנו מציעים להסכים על קווי היסוד הבאים: מדינת ישראל היא המקום שהעם היהודי מגשים בו את זכותו להגדרה עצמית בחלק ממולדתו ההיסטורית. קיומה, ביטחונה ושגשוגה תלויים בתחושת שותפות גורל בין חלקיו השונים של העם היהודי וערבות הדדית ביניהם. מחלוקות עמוקות מאיימות על שותפות זו, ואף הגיעו כדי שנאת חינם בין הקבוצות. האמנה מספקת מסגרת פעולה מוסכמת שתאפשר לשמר את אורחות החיים של הקבוצות ושבתוכה יודגש המשותף. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ישראל תמשיך לקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד, וכן תקפיד על חופש הדת והמצפון, ברוח מגילת העצמאות. נוסף על האמנה בין חלקי הציבור היהודי בישראל (ובתפוצות) יש מקום לחיפוש מסגרת אזרחית-מדינית משותפת לכלל אזרחי המדינה. מסגרת פעולה מוסכמת בין חלקי הציבור היהודי בישראל, שהיא תוצאה של הידברות, היא הדרך הטובה לטפל במחלוקות עקרוניות. בדרך זו, נשמר כבודן של כל הקבוצות, וקיימת מחויבות לשמור על אמונותיהן ועל אורחות חייהן, בצד יכולת של הקבוצות לפעול בתיאום כדי לקדם מטרות משותפות קיומיות. רוח האמנה שוללת כפייה על כל קבוצה לוותר על קודשיה ועל עיקריה. היא מתירה ואף מחייבת הסכמות בעניין הפרהסיה המשותפת, שיביאו בחשבון את תפיסותיהן של כל הקבוצות. בשל חוסר היכולת וחוסר הרצון לחלק את הפרהסיה במלואה לקבוצות השונות, הסדרת הפרהסיה מחייבת התאמות ואיזונים. האמנה גם שוללת מסד לאמנה חדשה בין יהודים בענייני דת ומדינה בישראל 11 שינויים חד-צדדיים בהסכמות, שינויים שיושגו בדרך של הכרעות פוליטיות או שיפוטיות - ומבכרת מנגנון קבלת החלטות מוסכם. אנו קוראים למנהיגי הציבור היהודי בישראל לאמץ את רוח האמנה בכל הידברות עתידית בענייני דת ומדינה. כך ראוי, מפני דרכי שלום. כך גם מתחייב, נוכח התוצאות המסוכנות וההרסניות שהעמקת המחלוקות והשסעים עלולה לגרום להן. מתוך פעולה ברוח האמנה כפי שנראתה לנו, הגענו להצעת הסדרים מוסכמים בכמה מן הסוגיות השנויות כיום במחלוקת בתחום יחסי תורה ומדינה והיחסים בין קבוצות שונות בציבור היהודי. אנו סבורים כי אימוצן של ההצעות האלה יקדם במידה רבה את המטרות הבסיסיות העומדות ביסוד האמנה. אנו קוראים אפוא לציבור היהודי בישראל ללמוד את הנחות היסוד, את רוח האמנה ואת ההצעות הכלולות בה, ולפעול לאימוצה של אמנה כזו".


"שבת: יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי בישראל. אנשים לא יועסקו ולא יידרשו לעבוד בייצור, במסחר ובשירותים בשבת. תרבות, בידור ותחבורה במתכונת מופחתת יקוימו לפי הצורך."


" הרקע לכתיבת האמנה לפני קום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה היה הסדר הסטטוס קוו מסגרת מוסכמת ליחסי שומרי המצוות והחופשיים במדינת ישראל. מסגרת זו ראתה בַ משותף בין הצדדים עיקר ובמחלוקות ביניהם - דבר משני. הקבוצות שראו במחלוקת עיקר ובמשותף עניין משני בלבד נדחקו מן המרכז לשוליים. תהליכים מורכבים בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית שלה, שינויים ביחסים בינה ובין הפזורה היהודית ושינויים בחברה המערבית כולה ערערו את המסגרת המשותפת, החריפו את השסע הפנימי והחלישו מאוד את המנגנונים המוסכמים ליישוב המחלוקות. עמם הלכה וגברה גם הפנייה לבית המשפט כדי שיכריע במחלוקות ויגביר את מעורבותו בעיצוב היחסים בין הקבוצות. יישוב המחלוקות הוחלף בהכרעה בהן - והשסע לא רק שלא נרפא, אלא אף העמיק. היו רק ניסיונות מעטים, ולא בכל העניינים, ליישב מחלוקות. למשל ועדת נאמן בעניין סמכות הגיור וועדת צמרת בעניין התחבורה בשבת בירושלים. ניסיונות אלו לא תמיד עלו יפה. אמון הציבור במנגנוני הממשל - הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט - הלך ופחת. רבים החלו לחוש שצריך לבנות הסכם מסגרת חדש בין פלגי הציבור היהודי בישראל. קבוצות ואישים לא מעטים ניסו לשרטט קווי יסוד להסכם כזה - וכל הניסיונות העידו על תחושה של צורך בהסדר מוסכם, הסדר שלא יהיה תלוי בהכרעה כוחנית מזדמנת או ביחסי 'תן וקח' גרידא ואשר לא יפגע ביכולת של כולנו להתמודד התמודדות משותפת עם הבעיות הקיומיות של החברה ושל המדינה, הסדר יציב של מכלול היחסים בין התורה לבין המדינה ובין הקבוצות השונות הרואות במדינת ישראל את ביתן: שומרי מצוות, מסורתיים וחופשיים לכל גוניהם".

(מתוך אמנת גביזון מדן משנת 2000)


אמנה זו הינה הצעה רצינית להבנה מחודשת של המציאות הישראלית יהודית במדינה והתנהלות מותאמת על פיה.


שאלות מנחות:


  1. קראו בעיון את ההצעה בפרק השלישי העוסקת בסוגיית השבת במדינת ישראל (קישור) .

  2. מה דעתך על הצעה זו מהפן החילוני/חופשי האם היא מתקבלת על דעתך בהתחשב במגבלות שהיא מטילה על האזרח שאינו שומר תורה ומצוות?

  3. מה דעתך על הצעה זו מהפן הדתי/חרדי האם היא מתקבלת על דעתך בהתחשב בפשרות שהיא מאפשרת מבחינה הלכתית תורנית?

  4. האם ישנן נקודות שניתן לשנות או לשפר בכדי להתאימה באופן יותר נכון לציבור החילוני, וכמו כן לציבור הדתי והחרדי?


פוסטים קשורים

Σχόλια


bottom of page